ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 27: ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות › פיסקה 3 (רכ ע"ב)

דבר אחר - התאמת ארבעת הלשונות לארבעת המינים

ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף רכ ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי׳, הַיְינוּ דִכְתִיב ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ). ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳, הַיְינוּ ׳כַּפּוֹת תְּמָרִים׳. יְצַרְתִּיו, הַיְינוּ ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳. ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳, הַיְינוּ ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳. וְתִקּוּנָא דְהַאי דְאָמַר קְרָא, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ), דַּיְיקָא. דְּהוּא חֲמִישָׁאָה עַל עָשׂוֹר. אֲבָל ׳בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳, הַהוּא יוֹם רִאשׁוֹן מַאן הוּא. אֶלָּא יוֹם דְּנָפִיק רִאשׁוֹן, לְנַטְלָא (ד"א לכלא) בְּמַבּוּעוֹי דְּמַיִין נְבִיעִין, וְאֲנַן בָּעְיָין לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לְעָלְמָא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ - הַיְנוּ ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳. יְצַרְתִּיו - הַיְנוּ ׳וַעֲנַף עֵץ עָבת׳ - ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳ - הַיְנוּ ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳. וְתִקּוּן שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ) - דַּוְקָא שֶׁהוּא חֲמִישִׁי עַל עָשׂוֹר. אֲבָל ׳בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳, אוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן מִי הוּא? אֶלָּא יוֹם שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן לִנְסֹעַ (לְכָל) בְּמַעְיָנָיו שֶׁל מַיִם נוֹבְעִים, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיכוֹ לָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳כל הנקרא בשמי׳, היינו דכתיב ׳פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, מ). ׳ולכבודי בראתיו׳, היינו ׳כפות תמרים׳. יצרתיו, היינו ׳וענף עץ עבות׳. ׳אף עשיתיו׳, היינו ׳וערבי נחל׳. ותקונא דהאי דאמר קרא, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (ויקרא כג, מ), דייקא. דהוא חמישאה על עשור. אבל ׳ביום הראשון׳, ההוא יום ראשון מאן הוא. אלא יום דנפיק ראשון, לנטלא (ד"א לכלא) במבועוי דמיין נביעין, ואנן בעיין לאמשכא ליה לעלמא.

התרגום: דבר אחר ׳כל הנקרא בשמי׳ - הינו שכתוב ׳פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, מ) - ׳ולכבודי בראתיו׳ - הינו ׳כפת תמרים׳. יצרתיו - הינו ׳וענף עץ עבת׳ - ׳אף עשיתיו׳ - הינו ׳וערבי נחל׳. ותקון של זה שאמר הכתוב ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (ויקרא כג, מ) - דוקא שהוא חמישי על עשור. אבל ׳ביום הראשון׳, אותו יום ראשון מי הוא? אלא יום שיצא ראשון לנסע (לכל) במעיניו של מים נובעים, ואנו צריכים להמשיכו לעולם.

מן המפרשים

מקדש מלך: כל הנקרא בשמי היינו דכתיב פרי עץ הדר פי' כי האתרוג היא המ' והיא נקראת שם ולכבודי בראתיו היינו כפות חמרים. פי' יסוד הוא כפות תמרים ול"ב נתיבות חכמה הם ביסוד כנודע וכבוד גי' ל"ב לכך ולכבודי רומז ליסוד:

אור החמה: ד"א כל הנק' וגו' הענין כי פרי עץ הדר שלם בטעם וריח והוא סוד האצילות מדרגה עליונה רמז לשכינתא דאצילות ולמטה מזה הבריאה סוד כפות תמרי' יש בו טעם ולא ריח כי סוד הטעם שהוא התועלת המרובה ולמטה מבריאה יצירה והיינו סוד ענף עץ עבות…

הסולם: ד"א, כל הנקרא בשמי: היינו שכתוב, פרי עץ הדר. ולכבודי בראתיו, היינו כפות תמרים. יצרתיו, היינו ענף עץ עבות. אף עשיתיו, היינו וערבי נחל. פירוש. שמבאר שורשי ארבעה מינים, שהם ד' העולמות אבי"ע: האתרוג היא כנגד עולם האצילות, ועליו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: