ארבעת המינים אחוזים בשם הקדוש - אחיזתם מעוררת חדוה למעלה
ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף רכ ע"ב
לשון הזוהר
וְאִית מִנַּיְיהוּ דְּאֲחִידָן בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּגוֹן (ויקרא כד ע"א) ׳לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, הֲדָס, וַעֲרָבָה, דְּכֻלְּהוּ אֲחִידָן בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא׳. וְעַל דָּא תָּנִינָן, לְאַחֲדָא לוֹן, וּלְמֶעְבַּד בְּהוּ עוֹבָדָא, בְּגִין לְאִתְעָרָא חֶדְוָה הַהוּא דְאָחִיד בֵּיהּ. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בְּמִלִּין וְעוֹבָדָא בָּעְיָין לְאַחֲזָאָה מִלָּה, בְּגִין לְאִתְעָרָא מִלָּה אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי (בראתיו), לְאַתְעָרָא יְקָרִי׳. בְּרָאתִיו, לְיַיחֲדָא לִי. יְצַרְתִּיו, לְמֶעְבַּד בֵּיהּ עוֹבָדָא (נ"א חילא). אַף עֲשִׂיתִיו, לְאַתְעָרָא בֵּיהּ חֵילָא דִּלְעֵילָא.
תרגום
וְיִשִׁ מֵהֶם שֶׁאֲחוּזִים בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, הֲדַס, וַעֲרָבָה, שֶׁכֻּלָּם אֲחוּזִים בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה. וְעַל כָּךְ שָׁנִינוּ, לֶאֱחֹז אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם מַעֲשֶׂה כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶדְוָה אוֹתוֹ שֶׁאָחוּז בּוֹ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, בִּדְבָרִים וּמַעֲשֶׂה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת דָּבָר כְּדֵי לְעוֹרֵר דָּבָר אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי (בְּרָאתִיו׳ (ישעיה מג, ז)) - לְעוֹרֵר כְּבוֹדִי. בְּרָאתִיו - לְיַחֵד לִי. יְצַרְתִּיו - לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה (כֹּחַ). אַף עֲשִׂיתִיו - לְעוֹרֵר בּוֹ כֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואית מנייהו דאחידן בשמא קדישא, כגון (ויקרא כד ע"א) ׳לולב, ואתרוג, הדס, וערבה, דכלהו אחידן בשמא קדישא לעילא׳. ועל דא תנינן, לאחדא לון, ולמעבד בהו עובדא, בגין לאתערא חדוה ההוא דאחיד ביה. ועל דא תנינן, במלין ועובדא בעיין לאחזאה מלה, בגין לאתערא מלה אחרא. הדא הוא דכתיב, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי (בראתיו), לאתערא יקרי׳. בראתיו, לייחדא לי. יצרתיו, למעבד ביה עובדא (נ"א חילא). אף עשיתיו, לאתערא ביה חילא דלעילא.
התרגום: ויש מהם שאחוזים בשם הקדוש, כמו לולב, ואתרוג, הדס, וערבה, שכלם אחוזים בשם הקדוש למעלה. ועל כך שנינו, לאחז אותם ולעשות בהם מעשה כדי לעורר חדוה אותו שאחוז בו. ועל זה שנינו, בדברים ומעשה צריך להראות דבר כדי לעורר דבר אחר. זהו שכתוב ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי (בראתיו׳ (ישעיה מג, ז)) - לעורר כבודי. בראתיו - ליחד לי. יצרתיו - לעשות בו מעשה (כח). אף עשיתיו - לעורר בו כח שלמעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: דאחידן בשמא קדישא כגון לולב וכו' כתב הרב כי לולב הוא ביסוד והוא כנגד ו' דשם הוי"ה ואתרוג נגד ה' אחרונה והדס נגד היו"ד דאית בה ג' קוצין קוץ עליון וקוץ תחתון וקוץ אמצעי שהוא גוף היו"ד וכנגדם הם ג' בדי הדס. והערבה נגד ה' ראשונה…
אור החמה: ולכבודי בראתיו לאתערא יקרי בראתיו והגשמתיו בענין שיתאחז בתחתונים והיינו לאחדא ליה ובאחיזה זו מתעורר שורשו העליון וזו האחיזה הנזכרת היא אחיזה שכלית וזה כשירדו המדרגות אל הבריאה. וז"ש בראתיו לאחדא ליה ואח"כ יצרתיו עוד וירדו אל…
מהרח"ו: ואית מנייהו דאחידן וגו'. ידעת מתיקונין ( הקדמה ג. ועוד) עיין שם שיר פשוט כפול משולש מרובע, כי שם יהו"ה הוא היו"ד בחסד, וה' בגבורה, ווא"ו בת"ת, כזה יה"ו, אמנם את ה"א אינה אלא במלכות. ואפשר הם אלו, יו"ד בחסד הוא לולב, עולה ח"ס,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: