ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 27: ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות › פיסקה 16 (רכא ע"א)

חדות האומות בחג - ושמיני עצרת כשמחת המלך לבדו בישראל

ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 16 · דף רכא ע"א

לשון הזוהר

עַד כָּאן חֶדְוָותָא דְכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְאוּשְׁפִּיזִין, וְאֲפִילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם חָדָאן בְּחֶדְוָותָא, וּמִתְבָּרְכִין מִנָּהּ. וְעַל דָּא (מקריבין) קָרְבָּנִין בְּכָל יוֹמָא עֲלַיְיהוּ, לַאֲטָלָא עֲלַיְיהוּ שְׁלָם, וְיִתְבָּרְכוּן מִינָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יוֹמָא חַד, דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּחָדֵי בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב, ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה). דְּהָא יוֹמָא דָא מִן מַלְכָּא בִּלְחוֹדוֹי, חֶדְוָותָא דִילֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל. לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין וְכוּ'.

תרגום

עַד כָּאן חֶדְוַת הַכֹּל, חֶדְוַת הָאוֹרְחִים, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים בַּחֶדְוָה וּמִתְבָּרְכִים מִמֶּנָּה, וְלָכֵן מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם עֲלֵיהֶם לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם, וְיִתְבָּרְכוּ מֵאִתָּנוּ. מִכָּאן וָהָלְאָה יוֹם אֶחָד שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׂמֵחַ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה) - שֶׁהֲרֵי יוֹם זֶה מִן הַמֶּלֶךְ בִּלְבַדּוֹ חֶדְוָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אוֹרְחִים וְכוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד כאן חדוותא דכלא, חדוותא דאושפיזין, ואפילו אומות העולם חדאן בחדוותא, ומתברכין מנה. ועל דא (מקריבין) קרבנין בכל יומא עלייהו, לאטלא עלייהו שלם, ויתברכון מינן. מכאן ולהלאה, יומא חד, דמלכא עלאה, דחדי בהו בישראל. דכתיב, ׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם׳ (במדבר כט, לה). דהא יומא דא מן מלכא בלחודוי, חדוותא דיליה בישראל. למלכא דזמין אושפיזין וכו'.

התרגום: עד כאן חדות הכל, חדות האורחים, ואפלו אמות העולם שמחים בחדוה ומתברכים ממנה, ולכן מקריבים קרבנות בכל יום עליהם להטיל עליהם שלום, ויתברכו מאתנו. מכאן והלאה יום אחד של המלך העליון ששמח בהם בישראל, שכתוב ׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם׳ (במדבר כט, לה) - שהרי יום זה מן המלך בלבדו חדותו בישראל. משל למלך שהזמין אורחים וכו'.

מן המפרשים

אור יקר: חדוותא דכל חדוון שמחות הם הספירות מושרשות בבינת שהיא נקראת שמחה, והכתר המתגלה הוא המשמח השמחותשהוא תוספת שמחה על שמחתם, ואחר כך מבינה נמשכת השמחה אל התפארת בשש קצוות ואל המלכות וזהו שאמר.

הסולם: עד כאן חדוותא וכו': עד כאן חדות הכל חדוות האושפיזין, ואפילו אומות העולם שמחים בשמחה הזו, ומתברכים ממנה, ועל כן מקריבים קרבנות עליהם בכל יום, לשים עליהם שלום, ויתברכו ממנו. מכאן ולהלאה, יום אחד של מלך העליון ששמח בו עם ישראל,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: