ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 50: וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים

וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים

בראשית · מאמר 50 · 8 פסקאות · מתחיל בדף מט ע"א

  1. ׳וייצר ה' אלהים את האדם׳ - נתקן בימין ובשמאל, ונכלל ביצר הטוב (מט ע"א)
    כתיב ׳וייצר יהו"ה אלהי"ם את האדם׳, הכא אשתכלל בכלא בימינא ובשמאלא, והא אוקימנא דאתכליל ביצר הטוב. לדף הפיסקה
  2. ׳וייצר׳ ביצר טוב ויצר רע - הטוב לעצמו והרע מתעורר אל הנוקבא, סוד צפון (מט ע"א)
    אבל ׳וייצר יהו"ה אלהי"ם׳ ביצר טוב וביצר רע. אמאי, אלא יצר טוב ליה לגרמיה, יצר הרע לאתערא לגבי נוקביה. רזא דמלה, מכאן אוליפנא דצפון אתער תדיר לגבי נוקבא ואתקשר בהדה… לדף הפיסקה
  3. כשמתקשרים זה בזה מתעורר יצר הטוב בחדוה - ׳שמאלו תחת לראשי׳ ואחר כך ׳וימינו תחבקני׳ (מט ע"א)
    וכיון דמתקשרן דא בדא, כדין אתער יצר טוב דאיהו חדוה ואייתי לה לגביה ולעילא סטרא דצפון ממש דאיהו חדוה בלא זוהמא דיצר הרע אחיד בה בקדמיתא, דכתיב ׳שמאלו תחת לראשי׳ ולבתר… לדף הפיסקה
  4. ׳את האדם׳ - זכר ונוקבא כאחד, ולא נפרדו להיות פנים בפנים (מט ע"א)
    את האדם, הא אוקימנא. אבל דכר ונוקבא כחדא ולא הוו מתפרשן למהוי אפין באפין. לדף הפיסקה
  5. ׳עפר מן האדמה׳ - האשה נקראת על שם בעלה, איש ואשה, צדיק וצדק, צבי וצביה (מט ע"א)
    מה כתיב ׳עפר מן האדמה׳, השתא קיימא לאתקנא. תא חזי, אתתא כד אתחברת בבעלה אתקריאת על שם בעלה, איש אשה, צדיק צדק, איהו עופר ואיהי עפר, איהו צבי ואיהי צביה כמה דאת אמר ׳צבי… לדף הפיסקה
  6. ׳לא תטע לך אשרה׳ - אשרה על שם בעלה אשר, ועובדי השמש עובדי הבעל (מט ע"א)
    כתיב ׳לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהו"ה אלהי"ך אשר תעשה לך׳. ׳אצל מזבח׳, וכי לעילא מניה או באתר אחרא מאן שרייה, אלא הא אוקימנא, ׳אשר׳, דא בעלה דאתתא, ה"א אתקריאת על… לדף הפיסקה
  7. ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ - נכללה הנשמה בעפר כנקבה המתעברת מן הזכר (מט ע"א)
    ויפח באפיו נשמת חיים, מלה אתכליל, ׳נשמת חיים׳, בההוא עפר, כנוקבא דמתעברא מן דכורא, דהא מתחברן, ואתמליא האי עפר מכלא, ומאי איהו, רוחין ונשמתין. לדף הפיסקה
  8. ׳ויהי האדם לנפש חיה׳ - נתקן האדם לזון את הנפש החיה (מט ע"א)
    ויהי האדם לנפש חיה, השתא אתתקן וקיים אדם לאתקנא ולמיזן ׳לנפש חיה׳: לדף הפיסקה