׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ - נכללה הנשמה בעפר כנקבה המתעברת מן הזכר
בראשית · וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים · מאמר 50 · פיסקה 7 · דף מט ע"א
לשון הזוהר
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, מִלָּה אִתְכְּלִיל, ׳נִשְׁמַת חַיִּים׳, בְּהַהוּא עָפָר, כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא, דְּהָא מִתְחַבְּרָן, וְאִתְמַלְיָא הַאי עָפָר מִכֹּלָּא, וּמַאי אִיהוּ, רוּחִין וְנִשְׁמָתִין.
תרגום
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים - דָּבָר נִכְלָל, נִשְׁמַת חַיִּים בְּאוֹתוֹ עָפָר, כִּנְקֵבָה הַמִּתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, שֶׁהֲרֵי מִתְחַבְּרִים, וּמִתְמַלֵּא זֶה הֶעָפָר מִכֹּל, וּמַהוּ? רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויפח באפיו נשמת חיים, מלה אתכליל, ׳נשמת חיים׳, בההוא עפר, כנוקבא דמתעברא מן דכורא, דהא מתחברן, ואתמליא האי עפר מכלא, ומאי איהו, רוחין ונשמתין.
התרגום: ויפח באפיו נשמת חיים - דבר נכלל, נשמת חיים באותו עפר, כנקבה המתעברת מן הזכר, שהרי מתחברים, ומתמלא זה העפר מכל, ומהו? רוחות ונשמות.
מן המפרשים
כתם פז: והוא ידע את מקומה הוא דא טמירא דכל טמירין סתימא דכל סתימין. 'הוא' יתברך עילת כל העילות 'ידע את מקומה' שנאצלה משם, ואין זולתו שידע ויגיע לדעת את מקורה. בסוד 'החכמה מאין תמצא' (איוב כח יב) , כי מלת 'אין' מורה על העדר ההשגה.…
אור החמה: ויפח באפיו וגו' מלה אתכליל פי' מלה זו כוללת זכר ונקבה דהיינו באפיו לשון רבים ול"א באפו כאו' אשר נשמה באפו: נשמת חיים ולא נשמת כל חי מורה על סוד רוח חיוני הנשפע ונמשך דרך הספי' ואמר כי אחר היותם מיוחדים עפר מן האדמה כנז' ויפח…
מקדש מלך: ויפח באפיו נשמת חיים אתכליל וכו' פי' שהבינה שהיא נשמת חיים נכללה בעפר שהיא מלכות. בקדמיתא ויביאה אל האדם. ז"ל הרב בס' הדרושים זווג ראשון שממנו יצאו נשמת אדם וחוה היו זו"ן אחור באחור דהיינו שעלו להיכל הבינה והיה שם זווגם והזעיר…