ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 5: שלושה דוחים שכינה מהעולם - ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים

שלושה דוחים שכינה מהעולם - ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים

שמות · מאמר 5 · 10 פסקאות · מתחיל בדף ג ע"ב

  1. שלושה דוחים שכינה - ראשון: השוכב עם נדה, טומאה חזקה מכל (ג ע"ב)
    תלתא אינון דדחיין שכינתא מעלמא, וגרמין, דדיוריה דקודשא בריך הוא לא הוי בעלמא, ובני נשא צווחין ולא אשתמע קליהון. ואלין אינון: מאן דשכיב בנדה, בגין דלית מסאבו תקיף בעלמא… לדף הפיסקה
  2. קרבת נדה מטמאת את הזרע העתיד להיוולד (ג ע"ב)
    ולא עוד, אלא דגרים מרעין בישין על גרמיה, ועל ההוא זרעא דיוליד, דכיון דיקרב בר נש לגבי נדה, ההוא מסאבו דליג עלוי, וישתאר בכל שייפין דיליה, זרעא דיוליד בההוא שעתא, משכין… לדף הפיסקה
  3. השוכב עם ׳בת אל נכר׳ - מכניס ברית קודש לרשות אחרת (ג ע"ב)
    מאן דשכיב ׳בבת אל נכר׳, דאעיל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא, דכתיב, ׳ובעל בת אל נכר׳ . ותנינן, לית קנאה קמי קודשא בריך הוא, בר קנאה דברית קדישא, דאיהו קיימא דשמא קדישא,… לדף הפיסקה
  4. ראשי העם הנענשים ראשונים - ׳הוקע נגד השמש׳ היא הברית (ג ע"ב)
    רישי עמא דידעו ולא מחו בידייהו, אתענשו בקדמיתא, דכתיב, ׳קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש׳ . רבי אבא אמר, מאי ׳נגד השמש׳. נגד הברית דאקרי שמש, ועליה אתמר ׳כי… לדף הפיסקה
  5. חובת ראשי העם לקנא לברית בכל דור - או ייענשו (ג ע"ב)
    רישי עמא, יתפסון בכל דרא ודרא בחובא דא, אי ידעין ולא מקנאין ליה. בגין דחובא דא עלייהו, לקנאה ליה לקודשא בריך הוא בהאי ברית, מאן דאעיל קדושה דא ברשותא אחרא, עליה כתיב… לדף הפיסקה
  6. שלוש הרעות - העולם מתמוגג ולא ידוע למה, וחרב ורעב באים (ג ע"ב)
    תלתא בישין עביד דכל עלמא לא יכיל למסבל, ועל דא עלמא מתמוגגא זעיר זעיר, ולא ידיע, וקודשא בריך הוא אסתלק מעלמא, וחרבא וכפנא ומותנא אתיין על עלמא. ואלין אינון: קטיל בנוי,… לדף הפיסקה
  7. ישראל נשמרו משלושתן במצרים - והשתדלו בפריה ורביה בפרהסיא (ג ע"ב)
    זכאין אינון ישראל, דאף על גב דהוו בגלותא דמצרים, אסתמרו מכל הני תלתא, מנדה, ומבת אל נכר, ומקטול זרעא, ואשתדלו בפרהסיא בפריה ורביה. דאף על גב דגזרה אתגזרת ׳כל הבן הילוד… לדף הפיסקה
  8. ׳מראות הצובאות׳ - זכות הנשים ששמרו טהרה במצרים (ד ע"א)
    מנדה: דתני רבי חייא מאי דכתיב, ׳ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות׳ . מפני מה זכו נשין להאי, בגין דאסתמרו גרמייהו בגלותא דמצרים, דלבתר דאתדכיין הוו אתיין… לדף הפיסקה
  9. ׳שבטי יה עדות לישראל׳ - טהרת הייחוס משבט לשבט (ד ע"א)
    ׳מבת אל נכר׳, דכתיב, ׳יצאו כל צבאות ה' וגו'׳ . וכתיב ׳שבטי יה עדות לישראל׳ . ׳עדות לישראל׳ ודאי. ׳ואלה שמות בני ישראל׳. שבטי ׳בני ישראל׳. דבר אל ׳בני ישראל׳. לדף הפיסקה
  10. ׳בן איש מצרי׳ - היחיד שפרסמתו התורה, ופריה ורביה בגלות (ד ע"א)
    ואי תימא והא כתיב ׳והוא בן איש מצרי׳. הא ודאי חד הוה, ופרסמו קרא, דכתיב, ׳והוא בן איש מצרי וגו'׳ ׳ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן׳ . פריה ורביה דכתיב, ׳ובני ישראל פרו… לדף הפיסקה