ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 5: שלושה דוחים שכינה מהעולם - ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים › פיסקה 8 (ד ע"א)

׳מראות הצובאות׳ - זכות הנשים ששמרו טהרה במצרים

שמות · שלושה דוחים שכינה מהעולם - ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף ד ע"א

לשון הזוהר

מִנִּדָּה: דְּתָנֵי רִבִּי חִיָּיא מַאי דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעַש אֶת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֶת כַּנּוֹ נְחֹשׁת בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת׳ (שמות לח, ח). מִפְּנֵי מַה זָּכוּ נָשִׁין לְהַאי, בְּגִין דְּאִסְתָּמָרוּ גַרְמַיְיהוּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דִּלְבָתַר דְּאִתְדַּכְיָין הֲווֹ אַתְיָין מִתְקַשְּׁטָן וּמִסְתַּכְּלָן בַּמַּרְאָה בִּבְעָלֵיהוֹן, וּמְעוֹרְרָן לוֹן בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה.

תרגום

מִנִּדָּה - שֶׁשָּׁנָה רַבִּי חִיָּיא, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת׳ (שמות לח, ח) - מִפְּנֵי מָה זָכוּ נָשִׁים לָזֶה? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּטְהֲרוּ הָיוּ בָאוֹת מְקֻשָּׁטוֹת, וּמִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּרְאָה בְּבַעְלֵיהֶן, וּמְעוֹרְרוֹת אוֹתָם לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מנדה: דתני רבי חייא מאי דכתיב, ׳ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות׳ (שמות לח, ח). מפני מה זכו נשין להאי, בגין דאסתמרו גרמייהו בגלותא דמצרים, דלבתר דאתדכיין הוו אתיין מתקשטן ומסתכלן במראה בבעליהון, ומעוררן לון בפריה ורביה.

התרגום: מנדה - ששנה רבי חייא, מה שכתוב ׳ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת׳ (שמות לח, ח) - מפני מה זכו נשים לזה? משום ששמרו עצמן בגלות מצרים, שלאחר שנטהרו היו באות מקשטות, ומסתכלות במראה בבעליהן, ומעוררות אותם לפריה ורביה.

מן המפרשים

יהל אור: פרשת ויקרא דף ד' ע"א (ח"ג ד, א) "ייני עם חלבי גוף וברית", דכאן הוא שומר הברית, סוד הברית, ונגדו בסט"א ערל כנ"ל. ושם נקרא 'איבה' נגד זה ההיכל שנקרא אהבה, והוא סוד הכהן הנני נותן לו את בריתי שלום, בשלום ובמישור הלך אתי כו', שלכן…

אור החמה: הוו אתיין מתקשטאן וגו' פשוטו של ענין אינו שהיו הן מתקשטות במראה אלא שאחר שהיתה מקושטת היתה באה עם המראה בידה שיסתכל בעלה במראה ויתעורר ע"י שיראה עצמו ואשתו קרוב לו שהיא יפה ממנו וחושקת בו והיינו אומרו ומסתכלאן במראה בבעליהן…

הסולם: מנדה, דתני וכו': נשמרו במצרים מנדה. כי ר' חייא למד, מהו שכתוב, ויעש וגו' במראות הצובאות, מפני מה זכו הנשים לכך, להביא את מראות הצובאות למשכן, הוא משום ששמרו את עצמן בגלות מצרים, שלאחר שנטהרו מנדתן היו באות ומתקשטות ומסתכלות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: