השוכב עם ׳בת אל נכר׳ - מכניס ברית קודש לרשות אחרת
שמות · שלושה דוחים שכינה מהעולם - ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
מַאן דְּשָׁכִיב ׳בְּבַת אֵל נֵכָר׳, דְּאָעִיל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְאָת קַיָּימָא בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, דִּכְתִּיב, ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא). וְתָנֵינָן, לֵית קִנְאָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר קִנְאָה דִּבְרִית קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ קַיָּימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. מָה כְּתִיב ׳וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב׳ (במדבר כה, א) מִיַּד ׳וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל׳.
תרגום
מִי שֶׁשּׁוֹכֵב עִם ׳בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא) - שֶׁמַּכְנִיס בְּרִית קֹדֶשׁ ׳וְאוֹת הַבְּרִית׳ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁכָּתוּב ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ - וְשָׁנִינוּ שֶׁאֵין קִנְאָה לִפְנֵי הקב"ה חוּץ מִקִּנְאָה שֶׁל בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא בְּרִית שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא. מַה כָּתוּב? ׳וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב׳ (במדבר כה, א) - מִיָּד - ׳וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן דשכיב ׳בבת אל נכר׳, דאעיל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא, דכתיב, ׳ובעל בת אל נכר׳ (מלאכי ב, יא). ותנינן, לית קנאה קמי קודשא בריך הוא, בר קנאה דברית קדישא, דאיהו קיימא דשמא קדישא, ורזא דמהימנותא. מה כתיב ׳ויחל העם לזנות אל בנות מואב׳ (במדבר כה, א) מיד ׳ויחר אף ה' בישראל׳.
התרגום: מי ששוכב עם ׳בת אל נכר׳ (מלאכי ב, יא) - שמכניס ברית קדש ׳ואות הברית׳ לרשות אחרת, שכתוב ׳ובעל בת אל נכר׳ - ושנינו שאין קנאה לפני הקב"ה חוץ מקנאה של ברית קדש, שהיא ברית של השם הקדוש וסוד המהימנותא. מה כתוב? ׳ויחל העם לזנות אל בנות מואב׳ (במדבר כה, א) - מיד - ׳ויחר אף ה' בישראל׳.
מן המפרשים
יהל אור: ובגין כך אקרי איש חמודות דניאל כו'. שקיבל במראה כמ"ש "ובינה לו במראה". וכל החמדה וכיסופין של עלאין הכל להחכמה. [ובפרשת בראשית "הכא הכרעה לאתדבקא במארי'". עמש"ש]:
אור החמה: א"ר יהודה לית קלא אלא מסטרא דרוחא ומיא. בכל ספירה וספירה שנייחס בה קול אינו מצד הגבורה שבה אלא מצד הת"ת והחסד דהיינו מיא ורוחא שבה והטעם ששנים אלו הם בעלי הקול כל א' וא' לעצמו. וז"ש וכולא עביד קלא ואתכליל דא בדא מים ברוח ורוח…
הסולם: מאן דשכיב וכו': ב) מי ששוכב עם בת אל נכר , דהיינו גויה, שמכניס ברית קדש ואות הברית ברשות אחרת, שכתוב, ובעל בת אל נכר, ולמדנו שאין קנאה לפני הקב"ה זולת קנאת הברית, שהוא ברית של השם הקדוש וסוד האמונה. מה כתוב, ויחל העם לזנות אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: