אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל - סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר
פקודי · מאמר 36 · 8 פסקאות · מתחיל בדף רלו ע"ב
- בכל רצה אהרן להטהר שאלמלא הוא לא היה יוצא עגל משום שאהרן ימין וחזק השמש (רלו ע"ב)ותא חזי, בכלא בעא אהרן לאתדכאה, דאלו איהו לא הוה, לא נפק עגלא. מאי טעמא. בגין דאהרן איהו ימינא. ואיהו תוקפא דשמשא, ודהבא משמשא. רוח מסאבא נחת, ואתכליל תמן, ואסתאבו… לדף הפיסקה
- טעם שנטמא - יצא עגל שהוא שור מצד שמאל ואהרן ימין נכלל בו שמאל ויצא על ידו (רלז ע"א)מאי טעמא אסתאב. בגין דנפק עגל, דאיהו מסטרא דשמאלא, דאיהו שור, ומימיניה עגל. ואיהו שמאלא, כמה דאתמר, דכתיב ׳ופני שור מהשמאל לארבעתן׳ . ואהרן דאיהו ימינא, אתכליל ביה… לדף הפיסקה
- כשרוח הטמאה מתגברת כמקדם הצטרכו להקריב שעיר שהוא חלקו של אותו יצר הרע (רלז ע"א)ובגין כך, כד האי רוחא מסאבא אתתקף, ושליט כמלקדמין על עלמא, דהא בזמנא דחאבו ישראל, אמשיכו עלייהו ההוא יצר הרע כמלקדמין. כד אתדכו ישראל, ובעו לאתדכאה, אצטריכו לקרבא שעיר,… לדף הפיסקה
- וימירו את כבודם בתבנית שור - זה עגל מצד שמאל ואהרן נכלל בו והתגבר ויצא על ידו (רלז ע"א)כתיב ׳וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב׳ . מאי תבנית שור. דא עגל. שור מסטרא דשמאלא, אהרן ימינא, אתכליל שמאלא ביה, ואתתקף ביה, ונפק על ידיה. תא חזי, ׳וימירו את כבודם׳,… לדף הפיסקה
- ויעשהו עגל מסכה ואשליכהו באש ויצא העגל הזה - אלמלא אהרן לא התגברה רוח הטמאה בזהב (רלז ע"א)כתיב ׳ויעשהו עגל מסכה׳ , וכתיבואשליכהו ׳באש ויצא העגל הזה׳, משמע דלא עבד ליה, אי הכי מאי ויעשהו. אלא ודאי כמה דאוקימנא, דאלמלא אהרן, לא אתתקף רוחא מסאבא לאתכללא בדהבא,… לדף הפיסקה
- בלעם היה מכשר לכשפיו שתם העין מום היה לו בעינו ולא כאיש עתי המשמש רוח הקדש (רלז ע"א)תא חזי מבלעם, דאיהו הוה מתקנא, לאינון חרשין דיליה, לאצלחא בידוי, בגין דכתיב, ׳ונאם הגבר שתם העין׳ . ׳שתום העין׳, סתום העין כלא חד. דחד עינא סתים תדיר, וחיזו דעינוי לא… לדף הפיסקה
- רוח הטמאה מצאה מדבר חרב וזהב מספיק ואהרן להתחזק בימין וכך השלים המעשה (רלז ע"א)והכא, כלא אתקן לרוחא מסאבא, למיהב ליה דוכתא לשלטאה. אשכח מדברא דאיהו חרוב מכלא, כמה דכתיב, ׳נחש שרף ועקרב וגו'׳ , דמתמן איהו שולטנותא דיליה. אשכח דהבא ספוקא כדקא יאות.… לדף הפיסקה
- אנא חטא העם הזה - זו רוח הטמאה נחש הקדמוני ואהרן הקריב עגל מאותו הצד לעשות בו דין (רלז ע"א)ומנלן דרוח מסאבא הוה. דכתיב, ׳אנא חטא העם הזה חטאה גדולה׳ , דא רוח מסאבא, נחש קדמאה, כדקאמרן בכמה דוכתין. ובזמנא דבעא אהרן לאתדכאה, אקריב עגל, מההוא סטרא, למעבד ביה… לדף הפיסקה