ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 36: אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל - סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר › פיסקה 8 (רלז ע"א)

אנא חטא העם הזה - זו רוח הטמאה נחש הקדמוני ואהרן הקריב עגל מאותו הצד לעשות בו דין

פקודי · אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל - סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר · מאמר 36 · פיסקה 8 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

וּמְנָלָן דְּרוּחַ מְסַאֲבָא הֲוָה. דִּכְתִּיב, ׳אָנָא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָאָה גְּדוֹלָה׳ (שמות לב, לא), דָּא רוּחַ מְסַאֲבָא, נָחָשׁ קַדְמָאָה, כִּדְקַאמְרָן בְּכַמָּה דּוּכְתִּין. וּבְזִמְנָא דְּבָעָא אַהֲרֹן לְאִתְדַכְּאָה, אַקְרִיב עֵגֶל, מֵהַהוּא סִטְרָא, לְמֶעְבַּד בֵּיהּ דִּינָא. בְּקַדְמִיתָא עָבֵד לֵיהּ לְשַׁלְּטָאָה, וְהַשְׁתָּא דְּיַעֲבֵיד בֵּיהּ דִּינָא, לְאַכְפְּיָיא לֵיהּ, דְּהָא כַּד אִתְעָבִיד דִּינָא בְּסִטְרָא דָּא, אִתְכַּפְיָין כָּל אִינּוּן דְּשַׁלְטִין מִסִּטְרֵיהּ.

תרגום

וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁרוּחַ טֻמְאָה הָיְתָה? שֶׁכָּתוּב ׳אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדלָה׳ (שמות לב, לא) - זוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה, נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּבִזְמַן שֶׁרָצָה אַהֲרֹן לְהִטָּהֵר, הִקְרִיב עֵגֶל מֵאוֹתוֹ הַצַּד לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין. בָּרִאשׁוֹנָה עָשָׂה אוֹתוֹ לִשְׁלֹט, וְעַכְשָׁו שֶׁעָשָׂה בּוֹ דִּין לְהַכְנִיעוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנַּעֲשָׂה דִין בַּצַּד הַזֶּה, נִכְנָעִים כָּל אוֹתָם שֶׁשּׁוֹלְטִים מִצִּדּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומנלן דרוח מסאבא הוה. דכתיב, ׳אנא חטא העם הזה חטאה גדולה׳ (שמות לב, לא), דא רוח מסאבא, נחש קדמאה, כדקאמרן בכמה דוכתין. ובזמנא דבעא אהרן לאתדכאה, אקריב עגל, מההוא סטרא, למעבד ביה דינא. בקדמיתא עבד ליה לשלטאה, והשתא דיעביד ביה דינא, לאכפייא ליה, דהא כד אתעביד דינא בסטרא דא, אתכפיין כל אינון דשלטין מסטריה.

התרגום: ומנין לנו שרוח טמאה היתה? שכתוב ׳אנא חטא העם הזה חטאה גדלה׳ (שמות לב, לא) - זו רוח הטמאה, נחש הקדמוני, כפי שאמרנו בכמה מקומות. ובזמן שרצה אהרן להטהר, הקריב עגל מאותו הצד לעשות בו דין. בראשונה עשה אותו לשלט, ועכשו שעשה בו דין להכניעו, שהרי כשנעשה דין בצד הזה, נכנעים כל אותם ששולטים מצדו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אקרב עגל מההוא סטרא ז"ל הרב בק"י דע כי זעיר דנוגה הוא עגל שעשה אהרן דכתיב קח לך עגל וכו': ונוקבא דנוגה היא פרה אדומה בסוד מנצ"פך ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים גי' פר"ה. וכשנשרפת מתבררת ונעשית אפר עפר שריפת החטאת שעליו נאמר הכל…

הסולם: ומנלן דרוח מסאבא וכו': ומאין לנו שהיה רוח הטומאה. כי כתוב, אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, זה הוא רוח הטומאה, נחש הקדמוני, כמו שאמרנו בכמה מקומות. ובשעה שרצה אהרן להטהר, הקריב עגל לחטאת, מצד ההוא, לעשות בו דין, ע"י השחיטה והקרבה…

אור יקר: כל אינון דשלטין מפטריה שהם הכחות החצונים שהם מרים ואינם מתמתקין אתכפיין בתוך נוקבא דתהומא רבא. במצרים בחהדא פטרא וכו׳, הענין שפסח שישראל היו מקריבין אמוריהם על גבי המזבח היה בעצם השורש הטהור כעין שעיר ראש חדש שהיה. קרב, אמנם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: