אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל
סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר
בכל רצה אהרן להטהר שאלמלא הוא לא היה יוצא עגל משום שאהרן ימין וחזק השמש
וּבֹא רְאֵה, בַּכֹּל רָצָה אַהֲרֹן לְהִטָּהֵר, שֶׁאִלּוּ הוּא לֹא הָיָה, לֹא הָיָה יוֹצֵא עֵגֶל. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן הוּא יָמִין, וְהוּא חֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַזָּהָב מֵהַשֶּׁמֶשׁ. רוּחַ טֻמְאָה יָרְדָה וְנִכְלְלָה שָׁם, וְיִשְׂרָאֵל נִטְמְאוּ, וְהוּא נִטְמָא, עַד שֶׁנִּטַּהֲרוּ.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, בְּכֹלָּא בָּעָא אַהֲרֹן לְאִתְדַכְּאָה, דְּאִלּוּ אִיהוּ לָא הֲוָה, לָא נָפַק עֶגְלָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאַהֲרֹן אִיהוּ יְמִינָא. וְאִיהוּ תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא, וְדַהֲבָא מִשִׁמְשָׁא. רוּחַ מִסַאֲבָא נָחַת, וְאִתְכְּלִיל תַּמָּן, וְאִסְתְּאָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִסְתְּאַב אִיהוּ, עַד דְּאִתְדָּכוּ.
טעם שנטמא - יצא עגל שהוא שור מצד שמאל ואהרן ימין נכלל בו שמאל ויצא על ידו
מָה הַטַּעַם נִטְמָא? מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא עֵגֶל, שֶׁהוּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁהוּא שׁוֹר, וּמִימִינוֹ עֵגֶל. וְהוּא שְׂמֹאל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן׳ - וְאַהֲרֹן שֶׁהוּא יָמִין, נִכְלָל בּוֹ שְׂמֹאל וְיָצָא עַל יָדוֹ. וְעַל כֵּן נִתַּן לוֹ עֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁהוּא גָּרַם.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא אִסְתְּאַב. בְּגִין דְּנָפַק עֵגֶל, דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ שׁוֹר, וּמִימִינֵיהּ עֵגֶל. וְאִיהוּ שְׂמָאלָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דִּכְתִּיב ׳וּפְנִי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן׳ (יחזקאל א, י). וְאַהֲרֹן דְּאִיהוּ יְמִינָא, אִתְכְּלִיל בֵּיהּ שְׂמָאלָא, וְנָפַק עַל יְדֵיהּ. וְעַל דָּא, אִתְיְיהִיב לֵיהּ עֵגֶל, כְּמָה דְּאִיהוּ גָּרִים.
כשרוח הטמאה מתגברת כמקדם הצטרכו להקריב שעיר שהוא חלקו של אותו יצר הרע
וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה הַזּוֹ מִתְגַּבֶּרֶת וְשׁוֹלֶטֶת כְּמִקֹּדֶם עַל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, הִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע כְּמִקֹּדֶם. כְּשֶׁנִּטְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל וְרָצוּ לְהִטָּהֵר, הִצְטָרְכוּ לְהַקְרִיב שָׂעִיר, מִשּׁוּם שֶׁשָּׂעִיר הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע, אוֹתוֹ רוּחַ טֻמְאָה שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, כַּד הַאי רוּחָא מְסַאֲבָא אִתְתָּקַּף, וְשָׁלִיט כְּמִלְּקַדְּמִין עַל עָלְמָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, אַמְשִׁיכוּ עָלַיְיהוּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע כְּמִלְּקַדְּמִין. כַּד אִתְדָּכוּ יִשְׂרָאֵל, וּבָעוּ לְאִתְדַכָּאָה, אִצְטְרִיכוּ לְקָרְבָא שָׂעִיר, בְּגִין דְּשעִיר אִיהוּ חוּלָקָא דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע, הַהוּא רוּחַ מְסַאֲבָא כִּדְקַאמְרָן.
וימירו את כבודם בתבנית שור - זה עגל מצד שמאל ואהרן נכלל בו והתגבר ויצא על ידו
כָּתוּב ׳וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׳ (תהלים קו, כ) - מַה זֶּה תַּבְנִית שׁוֹר? זֶה עֵגֶל. שׁוֹר מִצַּד הַשְּׂמֹאל, אַהֲרֹן יָמִין, וְנִכְלָל בּוֹ שְׂמֹאל וְהִתְגַּבֵּר בּוֹ וְיָצָא עַל יָדוֹ. בּא וּרְאֵה, ׳וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם׳ - זוֹ שְׁכִינָה שֶׁהָלְכָה לִפְנֵיהֶם, וְהֶחֱלִיפוּ אוֹתָהּ בְּמָקוֹם טָמֵא, אֵל אַחֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא עָבְרָה הַזֻּהֲמָה הַזּוֹ מֵהָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁיַּעֲבִירֶנָּה הקב"ה מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ׳ (זכריה יג, ב).
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב׳ (תהילים קו, כ). מַאי תַּבְנִית שׁוֹר. דָּא עֵגֶל. שׁוֹר מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, אַהֲרֹן יְמִינָא, אִתְכְּלִיל שְׂמָאלָא בֵּיהּ, וְאִתְתָּקַף בֵּיהּ, וְנָפַק עַל יְדֵיהּ. תָּא חֲזֵי, ׳וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם׳, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאַזְלַת קָמַיְיהוּ, וְאַחְלְפוּ לָהּ בְּדוּכְתָּא מְסַאֲבָא, אֵל אַחֲרָא. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְעַבָּר זוּהֲמָא דָּא מֵעָלְמָא, עַד הַהוּא זִמְנָא דִּיְעָבַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, וְהָא׳ אוֹקִימְנָא (זכריה יג, ב).
ויעשהו עגל מסכה ואשליכהו באש ויצא העגל הזה - אלמלא אהרן לא התגברה רוח הטמאה בזהב
כָּתוּב ׳וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה׳ (שמות לב, ד), וְכָתוּב ׳וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה׳ - מַשְׁמָע שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ. אִם כָּךְ, מַה זֶּה וַיַּעֲשֵׂהוּ? אֶלָּא וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא אַהֲרֹן לֹא הִתְגַּבְּרָה רוּחַ הַטֻּמְאָה לְהִכָּלֵל בַּזָּהָב, אֲבָל כָּל תִּקּוּן שֶׁצָּרִיךְ, יֵשׁ לִבְנוֹת אוֹתוֹ (להתרוות). כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. בֹּא וּרְאֵה, יֵשׁ מִי שֶׁעוֹשֶׂה כְשָׁפִים וּמַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָם בְּאוֹתוֹ גָּוֶן מַמָּשׁ וְלֹא מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, שֶׁהֲרֵי לַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ צָרִיךְ אָדָם מֻכְשָׁר.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיַעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה׳ (שמות לב, כד), וּכְתִיב ׳וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶּל הַזֶּה׳, מַשְׁמַע דְּלָא עָבֵד לֵיהּ, אִי הָכִי מַאי וַיַּעֲשֵׂהוּ. אֶלָּא וַדַּאי כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִלְמָלֵא אַהֲרֹן, לָא אִתְתָּקַּף רוּחָא מְסַאֲבָא לְאִתְכַּלְּלָא בְּדַהֲבָא, אֲבָל כָּל תִּקּוּנָא דְּאִצְטְרִיךְ, אַשְׁכַּח לְאִתְבְּנָאָה. (ס"א לאתרוואה) תָּא חֲזֵי, אִית מַאן דְּעָבִיד חַרְשִׁין וְאַצְלַח בִּידוֹי. וְאִית מַאן דְּעָבִיד לוֹן כְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, וְלָא אַצְלַח בִּידוֹי, דְּהָא לְעוֹבָדִין אִלֵּין גַּבְרָא מְתֻקְּנָא אִצְטְרִיךְ.
בלעם היה מכשר לכשפיו שתם העין מום היה לו בעינו ולא כאיש עתי המשמש רוח הקדש
בֹּא וּרְאֵה מִבִּלְעָם, שֶׁהוּא הָיָה מֻכְשָׁר לְאוֹתָם הַכְּשָׁפִים שֶׁלּוֹ לְהַצְלָחָה בְּיָדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׳ (במדבר כד, ג) - ׳שְׁתֻם הָעַיִן׳ וּסְתוּם הָעַיִן הַכֹּל אֶחָד. עין נקורה וחור שלה פתוח ובזה היה ב' פגמים א. שֶׁעַיִן אַחַת סְתוּמָה תָּמִיד,ב. וּמַרְאֵה עֵינָיו לֹא הָיָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. ואף באותה העין היה מסתכל בעקמומיות. מוּם הָיָה לוֹ בְּעֵינוֹ. כָּתוּב ׳וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי׳ (ויקרא טז, כא), מְזֻמָּן בַּכֹּל, מצד היותו בעל חסרון כדי שיוכל להביא המנחה לס"א כי הַמַּרְאֶה שֶׁל עֵינָיו שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה - אֲבָללעומת זאת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ עִמָּהּ מַה כָּתוּב? ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ משום שאינה יכולה לחול אלא על כלי בשלמות׳ (שם כא, יח).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מִבִּלְעָם, דְּאִיהוּ הֲוָה מְתֻקְּנָא, לְאִינּוּן חַרְשִׁין דִּילֵיהּ, לְאַצְלְחָא בִּידוֹי, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׳ (במדבר כד, ג). ׳שְׁתוּם הָעָיִן׳, סְתוּם הָעַיִן כֹּלָּא חַד. דְּחָד עֵינָא סָתִים תָּדִיר, וְחֵיזוּ דְּעֵינוֹי לָא הֲוָה בְּאֹרַח (ויקרא ס"ג ע"ב) ׳מֵישָׁר, מוּמָא הֲוָה בֵּיהּ בְּעֵינוֹי׳. כְּתִיב ׳וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי׳ (ויקרא טז, כא), זַמִּין בְּכֹלָּא, חַזוּ דְּעֵינוֹי דְּלָא יִתְכְּשַׁר. אֲבָל רוּחַ קוּדְשָׁא, מַאן דְּיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהֲדֵיהּ מַה כְּתִיב, ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ׳ (ויקרא כא, יח).
רוח הטמאה מצאה מדבר חרב וזהב מספיק ואהרן להתחזק בימין וכך השלים המעשה
וְכָאן הַכֹּל הֻתְקַן לְרוּחַ הַטֻּמְאָה לָתֵת לָהּ מָקוֹם לִשְׁלֹט. מָצָא מִדְבָּר שֶׁהוּא חָרֵב מֵהַכֹּל, כַּכָּתוּב ׳נָחָשׂ שָׂרָף וְעַקְרָב וְגוֹ'׳ (דברים ח, טו) ' - שֶׁמִּשָּׁם הוּא הַשִּׁלְטוֹן שֶׁלּוֹ. מָצָא זָהָב מַסְפִּיק כָּרָאוּי. מָצָא אַהֲרֹן כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בַּיָּמִין וּלְהִכָּלֵל בּוֹ. אָז הִשְׁלִים אֶת מְקוֹמוֹ כָּרָאוּי, וְיָצָא וְנִשְׁלַם הַמַּעֲשֶׂה.
בלשון הזוהר
וְהָכָא, כֹּלָּא אִתְקַּן לְרוּחָא מְסַאֲבָא, לְמֵיהַב לֵיהּ דּוּכְתָּא לְשַׁלְּטָאָה. אַשְׁכַּח מַדְבְּרָא דְּאִיהוּ חָרוּב מִכֹּלָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְגוֹ'׳ (דברים ח, טו), דְּמִתַּמָּן אִיהוּ שׁוּלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ. אַשְׁכַּח דַּהֲבָא סִפּוּקָא כְּדְקָא יֵאוֹת. אַשְׁכַּח אַהֲרֹן, לְאִתַּתְקְפָא בִּימִינָא, וּלְאִתְכַּלְלָא בֵּיהּ. כְּדֵין אַשְׁלִים דּוּכְתֵּיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת, וְנָפִיק וְאִשְׁתָּלִים עוּבָדָּא.
אנא חטא העם הזה - זו רוח הטמאה נחש הקדמוני ואהרן הקריב עגל מאותו הצד לעשות בו דין
וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁרוּחַ טֻמְאָה הָיְתָה? שֶׁכָּתוּב ׳אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדלָה׳ (שמות לב, לא) - זוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה, נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּבִזְמַן שֶׁרָצָה אַהֲרֹן לְהִטָּהֵר, הִקְרִיב עֵגֶל מֵאוֹתוֹ הַצַּד לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין. בָּרִאשׁוֹנָה עָשָׂה אוֹתוֹ לִשְׁלֹט, וְעַכְשָׁו שֶׁעָשָׂה בּוֹ דִּין לְהַכְנִיעוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנַּעֲשָׂה דִין בַּצַּד הַזֶּה, נִכְנָעִים כָּל אוֹתָם שֶׁשּׁוֹלְטִים מִצִּדּוֹ.
בלשון הזוהר
וּמְנָלָן דְּרוּחַ מְסַאֲבָא הֲוָה. דִּכְתִּיב, ׳אָנָא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָאָה גְּדוֹלָה׳ (שמות לב, לא), דָּא רוּחַ מְסַאֲבָא, נָחָשׁ קַדְמָאָה, כִּדְקַאמְרָן בְּכַמָּה דּוּכְתִּין. וּבְזִמְנָא דְּבָעָא אַהֲרֹן לְאִתְדַכְּאָה, אַקְרִיב עֵגֶל, מֵהַהוּא סִטְרָא, לְמֶעְבַּד בֵּיהּ דִּינָא. בְּקַדְמִיתָא עָבֵד לֵיהּ לְשַׁלְּטָאָה, וְהַשְׁתָּא דְּיַעֲבֵיד בֵּיהּ דִּינָא, לְאַכְפְּיָיא לֵיהּ, דְּהָא כַּד אִתְעָבִיד דִּינָא בְּסִטְרָא דָּא, אִתְכַּפְיָין כָּל אִינּוּן דְּשַׁלְטִין מִסִּטְרֵיהּ.
פרה אדמה תמימה
סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.