ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פקודי · מאמר 37

פרה אדמה תמימה

זוהר ח"ב, פרשת פקודי, דף רלז.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא

אל תאכלו ממנו נא צלי אש ראשו על כרעיו - לשבר ולהכניע כל הבאים מצד הטמאה כפרה אדמה

בֹּא וּרְאֵה, בְּמִצְרַיִם, בְּאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁלָּהֶם כָּתוּב ׳אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וְגוֹ'׳ (שם יב, ט). ׳צְלִי אֵשׁ׳, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף. ׳רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו׳ - לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ, וְאָז כָּל אֵלּוּ שֶׁבָּאִים מִצִּדּוֹ לֹא שׁוֹלְטִים. כְּמוֹ כֵן ׳פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וְגוֹ'׳ (במדבר יט, ב), כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כָּל אוֹתָם הַצְּדָדִים הַטְּמֵאִים שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּמִצְרַיִם, בְּהַהוּא סִטְרָא דִּלְהוֹן כְּתִיב, ׳אַל תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וְגוֹ'׳ (שמות יב, ט). ׳צְלִי אֵשׁ׳, בְּגִין דְּיִסְלַק רֵיחוֹ נוֹדֵף. ׳רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו׳, לְתַּבְרָא לֵיהּ וּלְאַכְפְּיָיא לֵיהּ, וּכְדֵין כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרֵיהּ לָא שַׁלְטֵי. כְּגַוְונָא דָּא ׳פָרָה אֲדוּמָּה תְּמִימָה וְגוֹ'׳ (במדבר יט, ב), בְּגִין לְאַכְפְּיָיא כָּל אִינּוּן סִטְרֵי מִסְאַבָא, דְּלָא יִשְׁלְטוּן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כלל ארבע מלכיות היתה פרה - אדמה זו בבל תמימה זו מדי אשר אין בה מום זו יון ולא עלה עליה על זו אדום

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי הַפָּרָה הִיא קְדוֹשָׁה, הִיא טְהוֹרָה, וְלָמָּה? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּלָל שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הָיְתָה פָּרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושעד) ׳כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ - אֲדֻמָּה - זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁכָּתוּב (דניאלב) אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב. תְּמִימָה - זוֹ מַלְכוּת מָדַי. ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ (במדבר יט, ב) - זוֹ מַלְכוּת יָוָן (שֶׁהֵם קְרוֹבִים לדרכי הָאֱמוּנָה). ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁלֹּא ׳עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - וְהַסּוֹד שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁכַּמָּה דְבָרִים נִתְּנוּ לִדְרשׁ בַּכְּתוּבִים - כֻּלָּם אֶחָד.

בלשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, וְהָא פָּרָה קַדִּישָׁא אִיהִי, דַּכְיָא אִיהִי, וַאֲמַאי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא, וְהָא אוּקְמוּהָ, כְּלָלָא דְּאַרְבַּע מַלְכְּוָון הֲוַת. פָּרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ (הושע ד, טז). אֲדוּמָּה, דָּא מַלְכוּת בָּבֶל, דִּכְתִּיב, ׳אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּי דַּהֲבָא׳ (דניאל ב, לח). תְּמִימָה, דָּא מַלְכוּת מָדַי. ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ - דָּא מַלְכוּת יָוָן. (דאינון קריבין לארחי מיהמנותא) ׳אֲשֶׁר לא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל׳, דָּא מַלְכוּת אֱדוֹם, דְּלָא סָלִיק עָלֵיהּ עוֹל. וְרָזָא דְּמִלָּה דָּא, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה מִלִּין אִתְיְיהִיבוּ לְמִדְרָשׁ בַּקְּרָאֵי, כֻּלְּהוּ חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי יתן טהור מטמא לא אחד - טהור שיוצא מטמא שהיה טמא ונעשה עפר בשרפה עכשו טהור

הֲרֵי נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׳ (איוב יד, ד) - ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא׳ - סוֹד זֶה כָּךְ הוּא, שֶׁזֶּהוּ טָהוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִטָּמֵא. שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ דִּין וְנִתָּן לִשְׂרֵפַת אֵשׁ בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְנַעֲשֶׂה עָפָר, עַכְשָׁו הוּא ׳טָהוֹר מִטָּמֵא׳, טָהוֹר שֶׁיָּצָא מִטָּמֵא.

בלשון הזוהר

הָא אִתְּמַר, דִּכְתִּיב, ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׳ (איוב יד, ד). ׳מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא׳ - רָזָא דָּא, הָכִי הוּא, דְּדָא אִיהוּ טָהוֹר דְּנָפַק מִטָּמֵא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא דְּאִתְעָבִיד בֵּיהּ דִּינָא, וְאִתְיְיהִיב לִיקֵידַת אֶשָּׁא בְּנוּרָא דְּדָלִיק, וְאִתְעָבִיד עָפָר, הַשְׁתָּא אִיהוּ ׳טָהוֹר מִטָּמֵא׳, טָהוֹר דְּנָפִיק מִטָּמֵא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל המתעסקים בפרה נטמאים וכשנעשית אפר מטמא הכל עד שנתן עליה מים ואז טהור מטמא

וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַסְּקִים בָּהּ, כֻּלָּם נִטְמָאִים, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית אֵפֶר, אָז עַד שֶׁיִּתְכַּנֵּס וְיִסְתַּלֵּק מִשָּׁם, מְטַמֵּא אֶת כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְכִבֶּס הָאֹסֵף וְגוֹ' וְטָמֵא׳. אֵפֶר, מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם׳ (מלאכי ג, כא) - וְכֵיוָן שֶׁנִּתָּן עַל אוֹתוֹ אֵפֶר מַיִם, אָז הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא.

בלשון הזוהר

וּבְגִין כַּךְ, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בָּהּ, כֻּלְּהוּ מִסְתַּאֲבֵי, דְּהָא הָכִי הוּא וַדַּאי, וְכֵיוָן דְּאִתְעָבִיד אֵפֶר, כְּדֵין עַד דְּיִתְכְּנִישׁ וְיִסְתָּלִיק מִתַּמָּן, מַסְאִיב לְכֻלְּהוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר וְכִבֶּס הָאוֹסֵף וְגוֹ' וְטָמֵא. אֵפֶר, מַאי טַעְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ג כא). ׳וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם׳. וְכֵיוָן דְּאִתְיְיהִיב עַל הַהוּא אֵפֶר מַיִם, כְּדֵין אִיהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי חטאת כמו לפתח חטאת רבץ - בהתחלה טמא ועכשו טהור וכל צד רוח הטמאה בורח ולא יושב שם

וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב ׳מֵי חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר׳ (במדבר ח) ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ׳ (בראשית ד, ז) - וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא פֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וַדַּאי, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, ׳וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳ (במדבר יט, ג) - וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה לַסְּגָן וְלֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְזֶהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא. בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו טָהוֹר. וְכָל צַד רוּחַ הַטֻּמְאָה, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אֶת זֶה בּוֹרֵחַ, וְלֹא יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

בלשון הזוהר

וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳מֵי חַטָּאת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (בראשית ד, ז) ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ׳. וּבְגִין דְּאִיהִי פֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וַדַּאי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳. וּבְגִין כַּךְ אִתְיְיהִיבַת לַסְּגָן, וְלָא לְכַהֲנָא רַבָּא, וְדָא הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא, בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא טָהוֹר. וְכָל סְטָר רוּחַ מְסַאֲבָא, כֵּיוָן דְּחָמָא דָּא, עָרַק, וְלָא יָתִיב בְּהַהוּא דּוּכְתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי חטאת מי נדה הכל טמא ורוח הקדש שולטת ורוח הטמאה נכנעת מחוץ למחנה קדוש

מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, הַכֹּל טָמֵא. וְעַל כֵּן שׁוֹלֶטֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה נִכְנַעַת, שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת כְּלָל. וְזֶהוּ דִּין שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה - ׳מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוּחַ טֻמְאָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו) - בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ.

בלשון הזוהר

מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, כֹּלָּא מְסַאֲבָא. וְעַל דָּא שַׁלְטָא רוּחַ קוּדְשָׁא, וְרוּחַ מְסַאֲבָא אִתְכַּפְיָא, דְּלָא שַׁלְטָא כְּלַל. וְדָא הוּא דִּינָא דְּרוּחַ מְסַאֲבָא, ׳מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳. בְּגִין דְּאִיהִי רוּחַ מְסַאֲבָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו). אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

סוד השערה של עגל שבתפלין

סוד החלק הניתן לסטרא אחרא שלא תקטרג בקדשה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.