בכל רצה אהרן להטהר שאלמלא הוא לא היה יוצא עגל משום שאהרן ימין וחזק השמש
פקודי · אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל - סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר · מאמר 36 · פיסקה 1 · דף רלו ע"ב
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, בְּכֹלָּא בָּעָא אַהֲרֹן לְאִתְדַכְּאָה, דְּאִלּוּ אִיהוּ לָא הֲוָה, לָא נָפַק עֶגְלָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאַהֲרֹן אִיהוּ (רפ"א.) יְמִינָא. וְאִיהוּ תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא, וְדַהֲבָא מִשִׁמְשָׁא. רוּחַ מִסַאֲבָא נָחַת, וְאִתְכְּלִיל תַּמָּן, וְאִסְתְּאָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִסְתְּאַב אִיהוּ, עַד דְּאִתְדָּכוּ.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, בַּכֹּל רָצָה אַהֲרֹן לְהִטָּהֵר, שֶׁאִלּוּ הוּא לֹא הָיָה, לֹא הָיָה יוֹצֵא עֵגֶל. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן הוּא יָמִין, וְהוּא חֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַזָּהָב מֵהַשֶּׁמֶשׁ. רוּחַ טֻמְאָה יָרְדָה וְנִכְלְלָה שָׁם, וְיִשְׂרָאֵל נִטְמְאוּ, וְהוּא נִטְמָא, עַד שֶׁנִּטַּהֲרוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, בכלא בעא אהרן לאתדכאה, דאלו איהו לא הוה, לא נפק עגלא. מאי טעמא. בגין דאהרן איהו (רפ"א.) ימינא. ואיהו תוקפא דשמשא, ודהבא משמשא. רוח מסאבא נחת, ואתכליל תמן, ואסתאבו ישראל, ואסתאב איהו, עד דאתדכו.
התרגום: ובא ראה, בכל רצה אהרן להטהר, שאלו הוא לא היה, לא היה יוצא עגל. מה הטעם? משום שאהרן הוא ימין, והוא חזק השמש, והזהב מהשמש. רוח טמאה ירדה ונכללה שם, וישראל נטמאו, והוא נטמא, עד שנטהרו.
מן המפרשים
הסולם: ות"ח בכלא בעא וכו': ובוא וראה, בעיקר היה צריך אהרן להטהר, כי לולא הוא לא יצא העגל, מהו הטעם. משום שאהרן הוא ימין, והוא תוקפו של השמש, והזהב הוא משמש. כי השמש, שהוא ת"ת כלול מימין ושמאל, וע"כ משמאל יוצא הזהב, אבל תוקפו ושליטתו…
אור יקר: ואיהו תוקפא דשמשא כדפירשו בפרשת וירא אליו כחום היום דהיינו שהשמש הולד וגדל ומתחזק מצד מדת החסד שמשם האור, וכפי התגברות החסד בתפארת כן יגבר בו צד הגבורה מפני שהוא נוטל שתי הקצוות, והעד שאור השמש מתחזק וחומו מתגבר בעולם ואז הזהב…