ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 35: קום עשה לנו אלהים - סוד מקור העגל בפסלת הזהב וברוח הטמאה הנקראת אלה › פיסקה 6 (רלו ע"ב)

רוח הטמאה שתמיד במדבר מצאה מקום להתחזק וכשעמדו על סיני גרם להם מות ולדורותיהם

פקודי · קום עשה לנו אלהים - סוד מקור העגל בפסלת הזהב וברוח הטמאה הנקראת אלה · מאמר 35 · פיסקה 6 · דף רלו ע"ב

לשון הזוהר

וְרוּחַ מִסַאֲבָא דְּאִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּמַדְבְּרָא, אַשְׁכַּח אֲתָר בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ. וּמַה דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל דַּכְיָין, מֵהַהוּא זוּהֲמָא קַדְמָאָה, דְּאָטִיל בְּעָלְמָא, וְגָרִים מוֹתָא לְכֹלָּא, כַּד קַיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, גָּרַם לוֹן כְּמִלְּקַדְּמִין, לְסָאֲבָא לוֹן, וּלְאִתַּתְקְפָא עָלַיְיהוּ, וְגָרִים לוֹן מוֹתָא, וּלְכָל עָלְמָא, וּלְדָרֵיהוֹן בַּתְרֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלהִים אַתֶּם וְגוֹ'׳ (תהילים פב, ו). ׳אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ'׳. (ע"כ) וּבְגִין כַּךְ, אַהֲרֹן אַהְדָּר לְבָתַר לְאִתְדַכְּאָה, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּאִינּוּן שִׁבְעָה יוֹמִין קַדִּישִׁין, וּלְבָתַר לְאִתְדַכְּאָה בְּעֶגְלָא.

תרגום

וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁתָּמִיד נִמְצֵאת בַּמִּדְבָּר, מָצְאָה מָקוֹם בְּאוֹתוֹ זְמַן לְהִתְחַזֵּק בּוֹ. וּמַה שֶּׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים מֵאוֹתָהּ זֻהֲמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִטִּיל בָּעוֹלָם וְגָרַם מָוֶת לַכֹּל - כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי גָּרַם לָהֶם כְּמוֹ מִקֹּדֶם לְטַמֵּא אוֹתָם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, וְגָרַם מָוֶת לָהֶם וּלְכָל הָעוֹלָם וּלְדוֹרוֹתֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וְגוֹ'׳ (תהלים פב, ו). ׳אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ'׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַהֲרֹן חָזַר אַחַר כָּךְ לְהִטָּהֵר בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה בְּאוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים קְדוֹשִׁים, וְאַחַר כָּךְ לְהִטָּהֵר בָּעֵגֶל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורוח מסאבא דאשתכח תדיר במדברא, אשכח אתר בההוא זמנא לאתתקפא ביה. ומה דהוו ישראל דכיין, מההוא זוהמא קדמאה, דאטיל בעלמא, וגרים מותא לכלא, כד קיימו על טורא דסיני, גרם לון כמלקדמין, לסאבא לון, ולאתתקפא עלייהו, וגרים לון מותא, ולכל עלמא, ולדריהון בתריהון, הדא הוא דכתיב, ׳אני אמרתי אלהים אתם וגו'׳ (תהילים פב, ו). ׳אכן כאדם תמותון וגו'׳. (ע"כ) ובגין כך, אהרן אהדר לבתר לאתדכאה, ברזא דמהימנותא עלאה, באינון שבעה יומין קדישין, ולבתר לאתדכאה בעגלא.

התרגום: ורוח הטמאה שתמיד נמצאת במדבר, מצאה מקום באותו זמן להתחזק בו. ומה שהיו ישראל טהורים מאותה זהמה ראשונה שהטיל בעולם וגרם מות לכל - כשעמדו על הר סיני גרם להם כמו מקדם לטמא אותם ולהתגבר עליהם, וגרם מות להם ולכל העולם ולדורותיהם אחריהם. זהו שכתוב ׳אני אמרתי אלהים אתם וגו'׳ (תהלים פב, ו). ׳אכן כאדם תמותון וגו'׳. ומשום כך אהרן חזר אחר כך להטהר בסוד המהימנותא העליונה באותם שבעה ימים קדושים, ואחר כך להטהר בעגל.

מן המפרשים

הסולם: ורוח מסאבא דאשתכח וכו': ורוח הטומאה הנמצא תמיד במדבר מצא מקום באותו הזמן להתחזק בו. ומה שהיו ישראל טהורים מזוהמא הראשונה, שהטיל הנחש בעולם וגרם מות לכל, מעת שעמדו על הר סיני, גרם להם חטא העגל עתה, לטמא אותם כמקודם, ולהתחזק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: