קום עשה לנו אלהים
סוד מקור העגל בפסלת הזהב וברוח הטמאה הנקראת אלה
כשעשו ישראל את החטא למה עגל ולא צד אחר - אמרו קום עשה לנו אלהים ואהרן רצה לעכבם
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְגָרְמוּ אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא, מָה הַטַּעַם עֵגֶל וְלֹא צַד אַחֵר? וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁהֵם בָּחֲרוּ עֵגֶל - לֹא כָּךְ! אֶלָּא הֵם אָמְרוּ, (שמות לב) ׳קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ (שמות לב, א)׳ - וּרְצוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הָיָה לְעַכֵּב אוֹתָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי כַּד עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל הַהוּא עוֹבָדָא, וְגָרְמוּ לְהַהוּא חוֹבָא, מַאי טַעֲמָא עֵגֶל, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא. וְאִי תֵּימָא, דְּאִינּוּן בְּרִירוּ עֶגְלָא, לָאו הָכִי. אֶלָּא אִינּוּן אָמְרוּ, ׳קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, וְאַהֲרֹן רְעוּתֵיהּ הֲוָה לְאַעְכְּבָא לוֹן׳ (שמות לב, א).
מצד הזהב יוצאת פסלת שמראה כעגל ונקרא קטב ישוד צהרים היוצא מהתוך של הזהב
אֶלָּא וַדַּאי הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַזָּהָב יוֹצֵאת פְּסֹלֶת כְּשֶׁנִּבְרָר הַזָּהָב, וּמִשָּׁם מִתְפַּשְּׁטִים כָּל אוֹתָם צִדְדֵי הַשְּׂמֹאל, שֶׁהֵם הִתּוּכוֹ שֶׁל אוֹתָהּ פְּסֹלֶת שֶׁל הַזָּהָב, וְנִפְרָדִים לְכַמָּה צְדָדִים. וְכָל אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַרְאֶה אָדם, גָּוֶן שֶׁל זָהָב עוֹמֵד בֶּהָרִים, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁתֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מַרְאֶה זָהָב, וּמוֹלִיד אוֹתוֹ בָּאָרֶץ. וְאוֹתוֹ שֶׁמְּמֻנֶּה בְּאוֹתוֹ הַתֹּקֶף שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ כְּעֵגֶל, וְנִקְרָא (תהלים צא) ׳קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, וְזֶה יוֹצֵא מִתּוֹךְ עֵגֶל הִתּוּךְ הָאָדם שֶׁל הַזָּהָב, וְכָל אֵלֶּה בָּאִים מֵאוֹתוֹ הַצַּד הָאָדם, רוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁנִּפְרָדִים מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה מִתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם׳.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי עֲבִידְתָּא אִתְעָבִיד כַּדְקָא חֲזֵי, דְּהָא מִסִּטְרָא דְּדַהֲבָא, נָפְקָא סוּסְפִיתָא, כַּד אִתְבְּרִיר דַּהֲבָא, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְּׁטֵי כָּל אִינּוּן סִטְרֵי שְׂמָאלָא, דְּאִינּוּן הִתּוּכָא דְּהַהוּא סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, וּמִתְפָּרְשָׁאן לְכַמָּה סִטְרִין. וְכָל אִינּוּן דְּאִית לוֹן חֵיזוּ סוּמָקָא, גּוָון דְּדַהֲבָא קַיְימָא בְּטוּרֵי, כַּד שִׁמְשָׁא בְּתוּקְפֵּיהּ, בְּגִין דְּתּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא אַחְזֵי דַּהֲבָא, וְאוֹלִיד לֵיהּ בְּאַרְעָא. וְהַהוּא דִּמְמָנָא בְּהַהוּא תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא, חֵיזוּ דִּילֵיהּ כְּעֶגְלָא, וְאִקְרִי (תהילים צא ו) ׳קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, וְדָא נָפְקָא מִגּוֹ עֶגְלָא הִתּוּכָא סוּמָקָא דְּדַהֲבָא, וְכָל הָנֵי אַתְיָין מֵהַהוּא סִטְרָא סוּמָקָא, רוּחַ מְסַאֲבָא, דְּכָל אִינּוּן דְּמִתְפָּרְשֵׁי מֵרוּחַ מִסְאֲבָא מִתְפַּשְּׁטֵי בְּעָלְמָא׳.
רוח הטמאה זו הנחש הרע וזכר ונוקבא נקראים אלה ועל אלה אני בוכיה שגרם בכיות
וְרוּחַ הַטֻּמְאָה הַזּוֹ הִיא הַנָּחָשׁ הָרָע, וְיֵשׁ מִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו, וְהֵם זָכָר וְנוּקְבָּא, וְנִקְרָאִים אֵלֶּה, שֶׁהֵם מִזְדַּמְּנִים בָּעוֹלָם בְּכָל אוֹתָם הַצְּדָדִים שֶׁלָּהֶם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִקְרֵאת זֹאת, שֶׁהִיא סוֹד הַבְּרִית, הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּמְצָא תָמִיד עִם הָאָדָם. וְכֵן (ישעיה כה) זֶה ה', (שמות טו) זֶה אֵלִי. אֲבָל אֵלּוּ נִקְרָאִים אֵלֶּה, וְעַל זֶה כָּתוּב אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (ישעיה מט) ׳גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי׳ - סוֹד שֶׁל זֹאת - לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. וְכָתוּב (איכה א) ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ - שֶׁאוֹתוֹ חֵטְא גָּרַם לָהֶם לִבְכּוֹת כַּמָּה בְכִיּוֹת.
בלשון הזוהר
וְהַאי רוּחַ מִסְאֲבָא, אִיהוּ חִוְיָא בִּישָׁא. וְאִית מַאן דְּרָכִיב עָלֵיהּ, וְאִינּוּן דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְאִקְרוּן אֵלֶּה, דְּאִינּוּן מִזְדַּמְּנִין בְּעָלְמָא, בְּכָל אִינּוּן סִטְרִין דִּלְהוֹן. וְרוּחַ קוּדְשָׁא אִקְרֵי זֹאת, דְּאִיהִי רָזָא דִּבְרִית, רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְּאִשְׁתְּכַח תָּדִיר עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ. וְכֵן ׳זֶה יהו"ה׳ (ישעיה כה), ׳זֶה אֵלִי, אֲבָל אִלֵּין אִקְרוּן אֵלֶּה, וְעַל דָּא כְּתִיב, אֵלֶּה אֱלהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה׳ (ישעיהו מט, טו). וְאָנֹכִי רָזָא דְּזֹאת, לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. וּכְתִיב ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, דְּהַהוּא חוֹבָה גָּרִים לְמִבְכֵּי לוֹן כַּמָה בִּכְיָין׳ (איכה א, טז).
על אלה אני בוכיה - ניתנה רשות למקום זה לשלט על ישראל ולהחריב הבית אני בוכיה זו רוח הקדש
דָּבָר אַחֵר ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ (איכה א, טז) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמָּקוֹם הַזֶּה לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לִשְׁלֹט, כָּתוּב ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ - סוֹד הַדָּבָר עַל אֵלֶּה - זֶהוּ צַד הַטֻּמְאָה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לִשְׁלֹט. ׳אֲנִי בוֹכִיָּה׳ - זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת אֲנִי.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ (איכה א, טז). מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לַאֲתָר דָּא לְשַׁלְּטָאָה עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְחַרְבָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּבְגִין דְּאִתְיְיהִיב לוֹן רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה, כְּתִיב ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳, רָזָא דְּמִלָּה עַל אֵלֶּה דָּא סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא דְּאִתְיְיהִיב לוֹן רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה. ׳אֲנִי בוֹכִיָּה׳ דָּא רוּחַ קוּדְשָׁא דְּאִקְרֵי אֲנִי.
אלה דברי הברית - כל שלא מתקימים אלא מתוך אלה ששם כל הקללות כמו ארור אתה מכל הבהמה
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (דברים כח) ׳אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית (דברים כח, סט)׳ - כָּךְ הוּא וַדַּאי. שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא מִתְקַיְּמִים אֶלָּא מִתּוֹךְ אֵלֶּה, שֶׁשָּׁם כָּל הַקְּלָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא אָרוּר, שֶׁכָּתוּב (בראשית ג) ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה (בראשית ג, יד)׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּים וְאָמַר אֵלֶּה, שֶׁעוֹמֵד לְמִי שֶׁעָבַר דִּבְרֵי הַבְּרִית. (ויקרא כז) ׳אֵלֶּה הַמִּצְות אֲשֶׁר צִוָּה ה (ויקרא כז, לד)' - אֶת מֹשֶׁה - מִשּׁוּם שֶׁמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְטַהֵר אֶת הָאָדָם, וְלֹא יִסְטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, וְיִשָּׁמֵר מִשָּׁם וְיִפָּרֵד מֵהֶם׳. וְאִם תֹּאמַר, (בראשית ו) ׳אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ (בראשית ו, ט)׳ - כָּךְ הוּא וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי יָצָא חָם, שֶׁהוּא אֲבִי כְנַעַן, וְכָתוּב (שם ט) ׳אָרוּר כְּנָעַן, וְהוּא סוֹד זֶה שֶׁל אֵלֶּה׳. וְעַל זֶה כָּל אֵלֶּה הִתּוּךְ פְּסֹלֶת הַזָּהָב, וְאַהֲרֹן הִקְרִיב זָהָב, שֶׁהוּא הַצַּד (הָאַחֵר) שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא כָּלוּל בְּתֹקֶף הָאֵשׁ, וְהַכֹּל אֶחָד, וְצַד זֶה זָהָב וְאֵשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ׳אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית׳ (דברים כח, סט). הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכָל אִינּוּן לָא מִתְקַיְּימִין, אֶלָּא מִגּוֹ אֵלֶּה, דְּתַמָּן כָּל לְוָוטִין כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דְּאִיהוּ אָרוּר, דִּכְתִּיב ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ (בראשית ג, יד). וּבְגִין כָּךְ, אַקְדִּים וְאָמַר אֵלֶּה, דְּקַיְּימָא לְמַאן דְּעָבַר דִּבְרֵי הַבְּרִית. ׳אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יהו"ה אֶת מֹשֶׁה, בְּגִין דְּפִקּוּדַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא לְאִתְדַכְּאָה בַּר נָשׁ, וְלָא יִסְטֵי לְאוֹרְחָא דָּא, וְיִסְתָּמַר מִתַּמָּן, וְיִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיהוּ׳ (ויקרא כז, לד). וְאִי תֵּימָא ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ׳ (בראשית ו, ט). הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא נָפַק חָם, דְּאִיהוּ אֲבִי כְּנַעַן, ׳וּכְתִיב׳ (בראשית ט, כה) אָרוּר כְּנַעַן, וְאִיהוּ רָזָא דָּא דְּאֵלֶּה. וְעַל דָּא כָּל הָנִי הִתּוּכָא סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא. וְאַהֲרֹן קָרִיב דַּהֲבָא, דְּאִיהוּ סִטְרָא (אחרא) דִּילֵיהּ, דְּכָלִיל אִיהוּ בְּתּוּקְפָא דְּאֶשָּׁא, וְכֹלָּא חַד, וְסִטְרָא דָּא דַּהֲבָא וָאֶשָּׁא.
רוח הטמאה שתמיד במדבר מצאה מקום להתחזק וכשעמדו על סיני גרם להם מות ולדורותיהם
וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁתָּמִיד נִמְצֵאת בַּמִּדְבָּר, מָצְאָה מָקוֹם בְּאוֹתוֹ זְמַן לְהִתְחַזֵּק בּוֹ. וּמַה שֶּׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים מֵאוֹתָהּ זֻהֲמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִטִּיל בָּעוֹלָם וְגָרַם מָוֶת לַכֹּל - כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי גָּרַם לָהֶם כְּמוֹ מִקֹּדֶם לְטַמֵּא אוֹתָם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, וְגָרַם מָוֶת לָהֶם וּלְכָל הָעוֹלָם וּלְדוֹרוֹתֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וְגוֹ'׳ (תהלים פב, ו) '. ׳אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ'׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַהֲרֹן חָזַר אַחַר כָּךְ לְהִטָּהֵר בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה בְּאוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים קְדוֹשִׁים, וְאַחַר כָּךְ לְהִטָּהֵר בָּעֵגֶל.
בלשון הזוהר
וְרוּחַ מִסַאֲבָא דְּאִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּמַדְבְּרָא, אַשְׁכַּח אֲתָר בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ. וּמַה דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל דַּכְיָין, מֵהַהוּא זוּהֲמָא קַדְמָאָה, דְּאָטִיל בְּעָלְמָא, וְגָרִים מוֹתָא לְכֹלָּא, כַּד קַיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, גָּרַם לוֹן כְּמִלְּקַדְּמִין, לְסָאֲבָא לוֹן, וּלְאִתַּתְקְפָא עָלַיְיהוּ, וְגָרִים לוֹן מוֹתָא, וּלְכָל עָלְמָא, וּלְדָרֵיהוֹן בַּתְרֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלהִים אַתֶּם וְגוֹ'׳ (תהילים פב, ו). ׳אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וְגוֹ'׳. (ע"כ) וּבְגִין כַּךְ, אַהֲרֹן אַהְדָּר לְבָתַר לְאִתְדַכְּאָה, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּאִינּוּן שִׁבְעָה יוֹמִין קַדִּישִׁין, וּלְבָתַר לְאִתְדַכְּאָה בְּעֶגְלָא.
אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל
סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.