כשרוח הטמאה מתגברת כמקדם הצטרכו להקריב שעיר שהוא חלקו של אותו יצר הרע
פקודי · אלמלא אהרן לא היה יוצא עגל - סוד ימין הכולל שמאל וטהרת אהרן בשעיר · מאמר 36 · פיסקה 3 · דף רלז ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, כַּד הַאי רוּחָא מְסַאֲבָא אִתְתָּקַּף, וְשָׁלִיט כְּמִלְּקַדְּמִין עַל עָלְמָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, אַמְשִׁיכוּ עָלַיְיהוּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע כְּמִלְּקַדְּמִין. כַּד אִתְדָּכוּ יִשְׂרָאֵל, וּבָעוּ לְאִתְדַכָּאָה, אִצְטְרִיכוּ לְקָרְבָא שָׂעִיר, בְּגִין דְּשעִיר אִיהוּ חוּלָקָא דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע, הַהוּא רוּחַ מְסַאֲבָא כִּדְקַאמְרָן.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה הַזּוֹ מִתְגַּבֶּרֶת וְשׁוֹלֶטֶת כְּמִקֹּדֶם עַל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, הִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע כְּמִקֹּדֶם. כְּשֶׁנִּטְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל וְרָצוּ לְהִטָּהֵר, הִצְטָרְכוּ לְהַקְרִיב שָׂעִיר, מִשּׁוּם שֶׁשָּׂעִיר הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע, אוֹתוֹ רוּחַ טֻמְאָה שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך, כד האי רוחא מסאבא אתתקף, ושליט כמלקדמין על עלמא, דהא בזמנא דחאבו ישראל, אמשיכו עלייהו ההוא יצר הרע כמלקדמין. כד אתדכו ישראל, ובעו לאתדכאה, אצטריכו לקרבא שעיר, בגין דשעיר איהו חולקא דההוא יצר הרע, ההוא רוח מסאבא כדקאמרן.
התרגום: ומשום כך, כשרוח הטמאה הזו מתגברת ושולטת כמקדם על העולם, שהרי בזמן שחטאו ישראל, המשיכו עליהם אותו יצר הרע כמקדם. כשנטהרו ישראל ורצו להטהר, הצטרכו להקריב שעיר, משום ששעיר הוא חלקו של אותו יצר הרע, אותו רוח טמאה שאמרנו.
מן המפרשים
הסולם: ובגין כך כד וכו': ומשום זה, כשרוח הטומאה הזה נתחזק וחזר לשלוט על העולם כבתחילה, כי בזמן שחטאו ישראל בעגל, המשיכו עליהם יצר הרע הזה כמקודם, לכן כשנטהרו ישראל, ורצו להטהר, צריכים להקריב שעיר, משום שהשעיר הוא חלק של יצר הרע ההוא,…
אור יקר: ושליט כמלקדמין על עלמא, בזמנא דחאבו ישראל קשה לו למה ישראל לא הקריבו עגל כמו שהקריב אהרן כיון שחטאם היה בעגל, לזה אמר אהרן מצד המעשה שגרם להמצא בעולם עגל צריך ליטהר בו בביטולו, ישראל גרמו יצר הרע שהמשיכו שעיר הוא יצר הרע לכך…