ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 14: ויאמר שלחני כי עלה השחר - סוד המאבק עם השר בלילה וברכת ישראל

ויאמר שלחני כי עלה השחר - סוד המאבק עם השר בלילה וברכת ישראל

תזריע · מאמר 14 · 11 פסקאות · מתחיל בדף מה ע"א

  1. ויאמר שלחני - הקבה חס על כבוד הצדיקים ולא עוזבם לעולם ותקע כף ירך יעקב (מה ע"א)
    רבי אבא פתח ואמר, ׳ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו'׳ . ׳ויאמר שלחני׳, וכי עקוד הוה בידיה דיעקב. אלא זכאין אינון צדיקייא, דקודשא בריך הוא חס על יקרא דלהון, ולא שביק לון… לדף הפיסקה
  2. ויקחם ויעברם את הנחל - יעקב ראה המקטרג הולך במחנהו ועבר לסטרא השני (מה ע"א)
    אלא לדידיה גבה. והא אתמר, כתיב ׳והוא לן בלילה ההוא במחנה׳ . וכתיב ׳ויקחם ויעבירם את הנחל׳ מאי הוה דעתיה דיעקב, למעברא להון בנחלא בליליא. אלא חמא מקטרגא אזיל בין משרייא… לדף הפיסקה
  3. ראה שלהבת אש לוהטת בין מחנותיו ולכן העביר המחנה והנחל הפסיק ביניהם (מה ע"א)
    מאי קא חמא. חמא שלהובא דאשא מלהטא, אזלא וטאס בין משרייתיה אמר יעקב מוטב לנטלא מהכא, ונהרא פסיק בגוון, ולא ישתכח ערבוביא. מיד ׳ויקחם ויעבירם את הנחל׳. ויותר יעקב לבדו,… לדף הפיסקה
  4. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו - השר בא מצד הדין ושלטונו בלילה (מה ע"א)
    תא חזי ויותר יעקב לבדו, כדין ויאבק איש עמו וגו'. תנינן מסטרא דדינא קא אתי, ושולטניה בסטר ליליא. מאי בסטר ליליא. לאעלא גלותא כיון דסליק נהורא, תשש חיליה, ואתגבר עליה… לדף הפיסקה
  5. כשעלה האור תשש כח השר והתגבר עליו יעקב שראה שהוא שליח (מה ע"א)
    אמר ליה שבוק לי דלא יכילנא לך. מאי טעמא לא יכיל ליה. בגין דהוה סליק נהורא, ואתבר חילא דידיה, דכתיב, ׳ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳ . מאי ויריעו. דאתברו כל אינון… לדף הפיסקה
  6. לא יכל לו כי עלה האור ונשבר כח בעלי הדין ברן יחד כוכבי בקר (מה ע"א)
    אמר ליה ׳שלחני כי עלה השחר׳, מטא זמנא לשבחא שבחא דקודשא בריך הוא, ולאתכנשא. ׳ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׳ - אם תברכני מבעי ליה, מאי אם ברכתני. אלא אמר ליה יעקב, ודאי… לדף הפיסקה
  7. שלחני כי עלה השחר - הגיע זמן לשבח את הקבה ולא אשלחך כי אם ברכתני (מה ע"א)
    מיד אמר ליה, ׳ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך׳. מאי קאמר ליה, אלא הכי קאמר ליה, לאו בחכימו, ולאו בעוקבא , רווחת לאינון ברכאן, לא ׳יאמר עוד שמך׳ יעקב, דהא לאו בעוקבא הוה, ׳כי… לדף הפיסקה
  8. לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל - הודה לו על הברכות שקבל מיצחק (מה ע"א)
    ׳כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׳ - ׳עם אלהים׳ כל אינון דאתיין מסטרא דדינא קשיא. ׳ועם אנשים׳, דא עשו ואוכלוסין דיליה. ותוכל, יכילת להון, ואינון לא יכלין לך. ולא שביק… לדף הפיסקה
  9. כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל - יכלת לבעלי הדין ולעשו ואוכלוסיו (מה ע"א)
    תא חזי, בשעתא דסליק נהורא, אתכפיין כל אינון מארי דדינין, ולא משתכחי, וכנסת ישראל משתעי ביה בקודשא בריך הוא. וההיא שעתא עידן דרעוא הוא לכלא, ואושיט לה מלכא ולכל אינון… לדף הפיסקה
  10. כשעלה האור נכנעים בעלי הדינים ומושיט המלך לכנסת ישראל שרביט של חסד (מה ע"ב)
    תא חזי, בשעתא דקודשא בריך הוא אשתכח בה בכנסת ישראל, באינון זמנין דאשתכח עמה, והיא מתערת רעותא לגביה בקדמיתא, ומשכאת ליה לגבה, בסגיאות חבתא ותיאובתא, כדין אתמליא מסטרא… לדף הפיסקה
  11. על זה הקבה גוזר זכר או נוקבא ואשרי הצדיקים שיודעים להדביק רצונם למלך (מה ע"ב)
    ועל דא, קודשא בריך הוא גזר דכר ׳או נוקבא׳, לאשתכחא רעותא בעלמא. ובכלא בעי בר נש לאתדבקא רעותא לעילא לגבי קודשא בריך הוא, לאשתכחא רעוון בעלמא. זכאה חולקיהון דצדיקייא,… לדף הפיסקה