ממלכת הזוהר › פסוקים › ישעיהו › ישעיהו כב יד

ונגלה באזני ה צבאות אם יכפר העון הזה - מה אומר הזוהר על ישעיהו כב יד

הפסוק "ונגלה באזני ה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני ה צבאות {פ}" (ישעיהו כב יד) מובא בזוהר ב-8 מקומות. בין הנושאים: המתחבר עם אשת איש פוגם הזווג של כנסת ישראל עם הקבה ואין לו…; חסרון הו׳- שאילן המות כאן, וכפרת עוונות שעד מיתה; ׳אם יכופר העון הזה עד תמותון׳- כפרה בלשון שבירה.

הפסוק

וְנִגְלָ֥ה בְאׇזְנָ֖י ה׳ צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּ֠ר הֶעָוֺ֨ן הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י ה׳ צְבָאֽוֹת׃ {פ}

בלי ניקוד: ונגלה באזני ה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני ה צבאות {פ}

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. המתחבר עם אשת איש פוגם הזווג של כנסת ישראל עם הקבה ואין לו כפרה
    תזריע · מאמר 12 (לא טוב היות האדם לבדו - סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים) · פיסקה 5 · דף מד ע"ב
    ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא, הא פגים זווגא, דהא זווגא דכנסת ישראל, ביה בקודשא בריך הוא בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא. תא חזי, מאן דמתחבר באנתו…
  2. חסרון הו׳- שאילן המות כאן, וכפרת עוונות שעד מיתה
    במדבר · מאמר 8 (׳אליך ה' נפשי אשא׳ - מסירת הנפש בנפילת אפים כנפטר מן העולם) · פיסקה 8 · דף קכא ע"א
    ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא, דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא, בגין כך לא אית ביה וא"ו, דוא"ו אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קא משמע לן, דרזא דמלה, דאית…
  3. ׳אם יכופר העון הזה עד תמותון׳- כפרה בלשון שבירה
    תוספות כרך ב · מאמר 7 (רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו) · פיסקה 22 · דף רעג ע"א
    ועל רזא דא כתיב ׳אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון׳. כמה דאת אמר, ׳וכופר בריתכם את מות׳ - תבר ההוא קיימא דילכון, את מות. כמה דאת אמר ׳אכפרה פניו׳ - אבטל רגזיה, כדין ההוא…
  4. מנין שהכתוב מדבר בעוון אשת איש- מגזרת ׳עוון׳ ו׳לחם׳
    תוספות כרך ב · מאמר 7 (רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו) · פיסקה 23 · דף רעג ע"ב
    וכי תימא היכי משמע דבהאי עון אשת איש משתעי קרא, דכתיב ׳הכא אם יכופר העון הזה, וכתיב ׳התם באיסור אשת איש שזנתה, ונקה האיש מעון׳. וכתיב ׳גבי אבנר׳ ׳ותפקד עלי עון האשה…
  5. מסירת הנפש ברצון- ככפרת עונות שאין כפרתם אלא במיתה
    תוספות כרך ג · מאמר 14 (סדר התפלה מפרשת בראשית עד שלש הפסיעות- עלית האדם כקרבן) · פיסקה 13 · דף שז ע"ב
    ועם כל דא, ברעותא דלבא שוי גרמיה ומסר ליה נפשיה ברחימו, וקודשא בריך הוא חשיב עלוי כאילו נטיל נשמתיה מניה. בגין דאית חובין דעביד בר נש דלא מתכפראן אלא בשעתא דנפקת נשמתיה…
  6. מעשה בצד צפרים שהכהו בלא כונה - הנאמן בקטנות ולא בגדולות
    זוהר חדש · מאמר 44 (יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם) · פיסקה 17
    ואי במצחוי תלת שרטוטין דעברין, ותלת זעירין דלא עברין, וכל שאר סימנין ביה. האי אית ליה פגימו, ורושם חד בעינא. דבר נש דהוה צד צפרין עבד ליה, בלא כוונה, באעא דהוה אושיט…
  7. ׳בריתי היתה אתו׳ המטרוניתא - ׳וייראני׳ שמא ימעל בשמן הטוב
    זוהר חדש · מאמר 52 (תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת) · פיסקה 14
    ועל דא ׳בריתי היתה אתו וגו'׳, דא מטרוניתא דילי, דהוות עמיה. החיים והשלום, חיים, דאימא עילאה. ושלום, דא שר שלום. ׳ואתנם לו מורא וייראני׳. יהבית ליה הנהו דרגין, לחברא לון…