ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 12: לא טוב היות האדם לבדו - סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים

לא טוב היות האדם לבדו - סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים

תזריע · מאמר 12 · 6 פסקאות · מתחיל בדף מד ע"ב

  1. לא טוב היות האדם לבדו - אף שזכר ונוקבא בראם עתיד אדם להפרד (מד ע"ב)
    פתח רבי אחא ואמר, ׳ויאמר יהו"ה אלהים לא טוב היות האדם לבדו וגו'׳ . אמאי פתח קרא הכי, אלא הא אתמר, דעל דא לא כתיב, כי טוב בשני, בגין דזמין אדם לאתפרשא, וכתיב, ׳לא טוב… לדף הפיסקה
  2. אדם דו פרצופים נברא אלא לא השתדל עם נקבתו שהיתה בצדו מאחור (מד ע"ב)
    וכי לבדו הוה, והא כתיב, . ׳זכר ונקבה בראם׳. ותנינן אדם דו פרצופין אתברי, ואת אמרת, ׳לא טוב היות האדם לבדו׳. אלא דלא אשתדל בנוקביה, ולא הות ליה, סמך לקבליה, בגין דהות… לדף הפיסקה
  3. אעשה לו עזר כנגדו - הקבה נסר ונטל הנוקבא והביאה כנגד פניו פנים בפנים (מד ע"ב)
    ׳אעשה לו עזר כנגדו׳. מהו כנגדו, לקבל אנפוי, לאתדבקא דא בדא אנפין באנפין, מה עבד קודשא בריך הוא, נסר ליה ונטיל נוקבא מניה, הדא הוא דכתיב, ׳ויקח אחת מצלעותיו׳ . מהו אחת.… לדף הפיסקה
  4. ויברך אתם אלהים כחזן שמברך כלה בשבע ברכות חתן וכלה נדבקים כדגמת מעלה (מד ע"ב)
    תא חזי, בשעתא דאתכנש לגבי אדם, קודשא בריך הוא בריך לון, הדא הוא דכתיב, ׳ויברך אותם אלהים׳ . כחזן דמברך לכלה בשבע ברכות. מכאן אוליפנא, חתן וכלה, כיון דאתברכן בשבע ברכות… לדף הפיסקה
  5. המתחבר עם אשת איש פוגם הזווג של כנסת ישראל עם הקבה ואין לו כפרה (מד ע"ב)
    ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא, הא פגים זווגא, דהא זווגא דכנסת ישראל, ביה בקודשא בריך הוא בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא. תא חזי, מאן דמתחבר באנתו… לדף הפיסקה
  6. המשקר בכנסת ישראל לא יתקבל בתשובה עד שידון בדין גיהנם (מד ע"ב)
    רבי אלעזר אמר, מאן דמשקר בכנסת ישראל, לא יתקבל בתשובה, עד דיתדן בדינא דגיהנם. כל שכן, מאן דמשקר בכנסת ישראל ובקודשא בריך הוא. וכל שכן אי אטרח ליה לקודשא בריך הוא למעבד… לדף הפיסקה