ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 12: לא טוב היות האדם לבדו - סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים › פיסקה 5 (מד ע"ב)

המתחבר עם אשת איש פוגם הזווג של כנסת ישראל עם הקבה ואין לו כפרה

תזריע · לא טוב היות האדם לבדו - סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים · מאמר 12 · פיסקה 5 · דף מד ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא מַאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, הָא פָּגִים זִוּוּגָא, (כביכול עביד ב' רשויות לעילא) דְּהָא זִוּוּגָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּרַחֲמֵי, וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּדִינָא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּמִתְחַבָּר בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מְכַפֵּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּיִסְתָּלַק מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן׳ (ישעיהו כב, יד). וְאֵימָתַי, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל בִּתְשׁוּבָה לְהַהוּא עָלְמָא, וְאִית לֵיהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא.

תרגום

׳וְעַל כֵּן׳, מִי שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר עִם אִשָּׁה שֶׁל שֶׁל אַחֵר, הִנֵּה פּוֹגֵם אֶת הַזִּוּוּג, (כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה שְׁתֵּי רשיות לְמַעְלָה) שֶׁהֲרֵי הַזִּוּוּג שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה לְבַדּוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּרַחֲמִים וּבִזְמַן שֶׁהוּא בְּדִין. בּא רְאֵה, מִי שֶׁמִּתְחַבֵּר לְאִשָּׁה שֶׁל אַחֵר, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה הקב"ה לֹא מְכַפֵּר לוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְהַתְּשׁוּבָה תְלוּיָה עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם יְכֻפַּר הֶעָון הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן׳ (ישעיה כב, יד) - וּמָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס בִּתְשׁוּבָה לָעוֹלָם הַהוּא, וְיֵשׁ לוֹ לְקַבֵּל עֹנֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא, הא פגים זווגא, (כביכול עביד ב' רשויות לעילא) דהא זווגא דכנסת ישראל, ביה בקודשא בריך הוא בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא. תא חזי, מאן דמתחבר באנתו דאחרא, כאילו משקר ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל, ועל דא קודשא בריך הוא לא מכפר ליה בתשובה, ותשובה תליא עד דיסתלק מעלמא, הדא הוא דכתיב, ׳אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון׳ (ישעיהו כב, יד). ואימתי, בשעתא דעאל בתשובה לההוא עלמא, ואית ליה לקבלא עונשא.

התרגום: ׳ועל כן׳, מי שבא להתחבר עם אשה של של אחר, הנה פוגם את הזווג, (כביכול עושה שתי רשיות למעלה) שהרי הזווג של כנסת ישראל עם הקב"ה לבדו, בזמן שהוא ברחמים ובזמן שהוא בדין. בא ראה, מי שמתחבר לאשה של אחר, כאלו משקר בקדוש ברוך הוא ובכנסת ישראל, ועל זה הקב"ה לא מכפר לו בתשובה, והתשובה תלויה עד שיסתלק מן העולם. זהו שכתוב ׳אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון׳ (ישעיה כב, יד) - ומתי? בשעה שנכנס בתשובה לעולם ההוא, ויש לו לקבל ענש.

מן המפרשים

הסולם: ועל דא מאן וכו׳: ועל כן מי שבא להתחבר באשת אחר, הוא פוגם הזווג, כי הזווג של כנסת ישראל, הוא בהקב״ה בלבד, הן בזמן שהוא ברחמים והן בזמן שהוא בדין. בוא וראה. מי שמתחבר באשת אחר, הוא כאלו משקר בהקב״ה ובכנסת ישראל, וע״כ הקב״ה אינו…

נפש דוד: לא מכפר ליה בתשובה: ר"ל כמ"ש כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה (משלי, ו) . והיינו לא ינקה מעונשא כדמפרש והולך, ואית ליה לקבלא כו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: