ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תזריע · מאמר 12

לא טוב היות האדם לבדו

זוהר ח"ג, פרשת תזריע, דף מד:
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד נסירת הנוקבא וזווג כנגד פנים

לא טוב היות האדם לבדו - אף שזכר ונוקבא בראם עתיד אדם להפרד

פָּתַח רַבִּי אָחָא וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית ב, יח). לָמָּה פָּתַח הַפָּסוּק כָּךְ? אֶלָּא הִנֵּה נִתְבָּאֵר, שֶׁעַל זֶה לֹא כָתוּב כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד אָדָם לְהִפָּרֵד, וְכָתוּב ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳.

בלשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי אֲחָא וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית ב, יח). אֲמַאי פָּתַח קְרָא הָכִי, אֶלָּא הָא אִתְּמַר, דְּעַל דָּא לָא כְּתִיב, כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי, בְּגִין דְּזַמִּין אָדָם לְאִתְפָּרְשָׁא, וּכְתִיב, ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אדם דו פרצופים נברא אלא לא השתדל עם נקבתו שהיתה בצדו מאחור

וְכִי לְבַדּוֹ הָיָה? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרָאָם׳ (שם ה, ב). וְשָׁנִינוּ, אָדָם דּוּ פַרְצוּפִים נִבְרָא, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳ (בראשית ב, יח)?! אֶלָּא שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל עִם נְקֵבָתוֹ, וְלֹא הָיְתָה ׳לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בְּצִדּוֹ, וְהָיוּ יַחַד מֵאָחוֹר, וְאָז הָיָה ׳הָאָדָם לְבַדּוֹ׳.

בלשון הזוהר

וְכִי לְבַדּוֹ הֲוָה, וְהָא כְּתִיב, (בראשית ה ב). ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (בראשית ה, ב). וְתָנֵינָן אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין אִתְבְּרֵי, וְאַתְּ אַמְרַת, ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳. אֶלָּא דְּלָא אִשְׁתְּדַּל בְּנוּקְבֵיהּ, וְלָא הַוַת לֵיהּ, סֶמֶךְ לָקֳבְלֵיהּ, בְּגִין דְּהֲוַת בְּסִטְרוֹי, וַהֲווּ כַּחֲדָא מֵאֲחוֹרָא, וּכְדֵין הֲוָה ׳הָאָדָם לְבַדּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אעשה לו עזר כנגדו - הקבה נסר ונטל הנוקבא והביאה כנגד פניו פנים בפנים

׳אֶעָשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ (בראשית ב, יח). מַה זֶּה כְּנֶגְדּוֹ? כְּנֶגֶד פָּנָיו, לְהִדָּבֵק זֶה עִם זֶה פָּנִים בְּפָנִים. מֶה עָשָׂה הקב"ה? נִסֵּר אוֹתוֹ וְנָטַל הַנּוּקְבָּא מִמֶּנּוּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו׳ (בראשית ב, כא). מַה זֶּה אַחַת? זוֹ הַנּוּקְבָּא שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ - ׳וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳, הִתְקִינָהּ כְּכַלָּה, וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִהְיוֹת כְּנֶגֶד פָּנָיו הַמְּאִירוֹת פָּנִים בְּפָנִים. וּבְעוֹד שֶׁהָיְתָה דְבוּקָה הַנּוּקְבָּא בְּצִדּוֹ, הָיָה ׳הָאָדָם לְבַדּוֹ׳. אַחַר כָּךְ עָלוּ שְׁנַיִם, וְקָמוּ שֶׁבַע יַחַד.

בלשון הזוהר

׳אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ (בראשית ב, יח). מַהוּ כְּנֶגְדּוֹ, לָקֳבֵל אַנְפּוֹי, לְאִתְדַּבְּקָא דָּא בְּדָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נָסַר לֵיהּ וְנָטִיל נוּקְבָּא מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו׳ (בראשית ב, כא). מַהוּ אַחַת. דָּא נוּקְבָּא דִּילֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ (שיר השירים ו, ט). ׳וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳, אַתְקִין לָהּ כְּכַלָּה וְאַיְיתֵי לָהּ לְמֶהֱוִי לָקֳבֵיל אַנְפּוֹי נְהִירִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וּבְעוֹד דְּהֲוָה מִתְדַּבְּקָא נוּקְבָּא בְּסִטְרוֹי, הֲוָה ׳הָאָדָם לְבַדּוֹ׳. לְבָתַר, סְלִיקוּ תְּרֵין, וְקָמוּ שֶׁבַע כַּחֲדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויברך אתם אלהים כחזן שמברך כלה בשבע ברכות חתן וכלה נדבקים כדגמת מעלה

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסָה (שֶׁהִתְתַּקְּנָה) אֵצֶל אָדָם, הקב"ה ׳בֵּרַךְ אוֹתָם׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים׳ (שם א, כב), כְּחַזָּן שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הַכַּלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת - מִכָּאן לָמַדְנוּ, חָתָן וְכַלָּה, כֵּיוָן שֶׁמִּתְבָּרְכִים בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, נִדְבָּקִים יַחַד, כְּמוֹ דֻגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְכְּנָשׁ (ס"א דאתתקנת) לְגַבֵּי אָדָם, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרִיךְ לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים׳ (בראשית א, כב). כְּחַזָּן דִּמְבָרֵךְ לְכַלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, חָתָן וְכַלָּה, כֵּיוָן דְּאִתְבָּרְכָן בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אִתְדַּבְּקָן כַּחֲדָא, כְּדוּגְמָא דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המתחבר עם אשת איש פוגם הזווג של כנסת ישראל עם הקבה ואין לו כפרה

׳וְעַל כֵּן׳, מִי שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר עִם אִשָּׁה שֶׁל שֶׁל אַחֵר, הִנֵּה פּוֹגֵם אֶת הַזִּוּוּג, (כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה שְׁתֵּי רשיות לְמַעְלָה) שֶׁהֲרֵי הַזִּוּוּג שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה לְבַדּוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּרַחֲמִים וּבִזְמַן שֶׁהוּא בְּדִין. בּא רְאֵה, מִי שֶׁמִּתְחַבֵּר לְאִשָּׁה שֶׁל אַחֵר, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה הקב"ה לֹא מְכַפֵּר לוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְהַתְּשׁוּבָה תְלוּיָה עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם יְכֻפַּר הֶעָון הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן׳ (ישעיה כב, יד) - וּמָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס בִּתְשׁוּבָה לָעוֹלָם הַהוּא, וְיֵשׁ לוֹ לְקַבֵּל עֹנֶשׁ.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא מַאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, הָא פָּגִים זִוּוּגָא, (כביכול עביד ב' רשויות לעילא) דְּהָא זִוּוּגָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּרַחֲמֵי, וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּדִינָא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּמִתְחַבָּר בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מְכַפֵּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּיִסְתָּלַק מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן׳ (ישעיהו כב, יד). וְאֵימָתַי, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל בִּתְשׁוּבָה לְהַהוּא עָלְמָא, וְאִית לֵיהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המשקר בכנסת ישראל לא יתקבל בתשובה עד שידון בדין גיהנם

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּדּוֹן בְּדִין שֶׁל גֵּיהִנֹּם. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מַטְרִיחַ אֶת הקב"ה לַעֲשׂוֹת דְּיוֹקָן שֶׁל מַמְזֵר בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאַחֵר וּמַכְחִישׁ אֶת פִּרְסוּם הַמֶּלֶךְ.

בלשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לָא יִתְקָבַּל בִּתְשׁוּבָה, עַד דְּיִתְדָּן בְּדִינָא דְּגֵיהִנָּם. כָּל שֶׁכֵּן, מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָּל שֶׁכֵּן אִי אַטְרַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד דִּיּוּקְנָא דְּמַמְזֵר בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, וְאַכְחִישׁ פּוּמְבִּי דְּמַלְכָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

גוזל אביו ואמו

סוד הנהנה מאשה בלי ברכה כגוזל הקבה וכנסת ישראל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.