ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 44: יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם › פיסקה 17

מעשה בצד צפרים שהכהו בלא כונה - הנאמן בקטנות ולא בגדולות

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 17

לשון הזוהר

וְאִי בְּמִצְחוֹי תְּלַת שִׁרְטוּטִין דְּעָבְרִין, וּתְלַת זְעִירִין דְּלָא עָבְרִין, וְכָל שְׁאָר סִימָנִין בֵּיהּ. הַאי אִית לֵיהּ פְּגִימוּ, וְרוֹשֶׁם חַד בְּעֵינָא. דְּבַּר נָשׁ דְּהֲוָה צָד צִפֳּרִין עָבַד לֵיהּ, בְּלָא כַּוָּונָה, בְּאָעָא דְּהֲוָה אוֹשִׁיט לַצִּפֳּרִין. וְאִיהוּ אִתְרְשֵׁים עַל עֵינֵיהּ שְׂמָאלָא, לְעֵילָא מִקַּרְצוֹי בְּאוֹרְכָּא. הַהוּא דְּהֲוָה צָד צִפֳּרִין, אַגְזִים לֵיהּ בְּהַהוּא אָעָא, בְּגִין דְּהֲוָה אַפְרַח צִפֳּרִים, וּמָחָא לֵיהּ בְּלָא כַוָּונָה. הַאי אַצְלַח לִמְזוֹנֵיהּ וּלְבֵיתֵיהּ, וְלָא לְמִכְנַשׁ מָמוֹנָא סַגֵּי. מְהֵימְנָא אִיהוּ, וְלָא כָּל כַּךְ. וְהַאי מְהֵימְנוּתָא בְּמִלִּין זְעִירִין, אֲבָל בְּרַבְרְבִין לָאו אִיהוּ מְהֵימְנָא. מָארֵי דְלִישְׁנָא בִּישָׁא. וְכֹלָּא חָיְיכִין בְּמִלּוֹי.

תרגום

וְאִם בְּמִצְחוֹ שְׁלֹשָׁה קַוִּים עוֹבְרִים, וּשְׁלֹשָׁה קְטַנִּים שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים, וְכָל שְׁאָר הַסִּימָנִים בּוֹ. זֶה יֵשׁ לוֹ פְּגָם, וְסִימָן אֶחָד בָּעַיִן. שֶׁאָדָם שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים עָשָׂה לוֹ, בְּלֹא כַּוָּנָה, בְּעֵץ שֶׁהָיָה פּוֹשֵׁט לַצִּפֳּרִים. וְהוּא נִרְשָׁם עַל עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, לְמַעְלָה מִקְּצוֹתָיו לְאֹרֶךְ. אוֹתוֹ שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, אִיֵּם עָלָיו בְּאוֹתוֹ הָעֵץ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מַפְרִיחַ צִפֳּרִים, וְהִכָּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה. זֶה מַצְלִיחַ בִּמְזוֹנוֹ וּבְבֵיתוֹ, וְלֹא לֶאֱסֹף מָמוֹן רַב. נֶאֱמָן הוּא, וְלֹא כָּל כָּךְ. וְזוֹ הָאֱמוּנָה בִּדְבָרִים קְטַנִּים, אֲבָל בִּגְדוֹלִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע. וְהַכֹּל שׂוֹחֲקִים בִּדְבָרָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי במצחוי תלת שרטוטין דעברין, ותלת זעירין דלא עברין, וכל שאר סימנין ביה. האי אית ליה פגימו, ורושם חד בעינא. דבר נש דהוה צד צפרין עבד ליה, בלא כוונה, באעא דהוה אושיט לצפרין. ואיהו אתרשים על עיניה שמאלא, לעילא מקרצוי באורכא. ההוא דהוה צד צפרין, אגזים ליה בההוא אעא, בגין דהוה אפרח צפרים, ומחא ליה בלא כוונה. האי אצלח למזוניה ולביתיה, ולא למכנש ממונא סגי. מהימנא איהו, ולא כל כך. והאי מהימנותא במלין זעירין, אבל ברברבין לאו איהו מהימנא. מארי דלישנא בישא. וכלא חייכין במלוי.

התרגום: ואם במצחו שלשה קוים עוברים, ושלשה קטנים שאינם עוברים, וכל שאר הסימנים בו. זה יש לו פגם, וסימן אחד בעין. שאדם שהיה צד צפרים עשה לו, בלא כונה, בעץ שהיה פושט לצפרים. והוא נרשם על עינו השמאלית, למעלה מקצותיו לארך. אותו שהיה צד צפרים, אים עליו באותו העץ, משום שהיה מפריח צפרים, והכהו בלא כונה. זה מצליח במזונו ובביתו, ולא לאסף ממון רב. נאמן הוא, ולא כל כך. וזו האמונה בדברים קטנים, אבל בגדולים אינו נאמן. בעל לשון הרע. והכל שוחקים בדבריו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים