מסירת הנפש ברצון- ככפרת עונות שאין כפרתם אלא במיתה
תוספות כרך ג · סדר התפלה מפרשת בראשית עד שלש הפסיעות- עלית האדם כקרבן · מאמר 14 · פיסקה 13 · דף שז ע"ב
לשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא שָׁוֵי גַּרְמֵיהּ וּמָסַר לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בִּרְחִימוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָשִׁיב עֲלוֹי כְּאִילוּ נָטִיל נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ. בְּגִין דְּאִית חוֹבִין דְּעָבִיד בַּר נָשׁ דְּלָא מִתְכַּפְּרָאן אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּנַפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ מֵהַאי עַלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיהו כב יד) ׳אִם יֵכוּפָּר הַעֲוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְמוּתוּן׳ - וְהַשְׁתָּא דְּאִתְחֲשִׁיךְ לֵיהּ דְנָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִשְׁמָתֵיהּ וְאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ בִּרְעוּתָא, וְהַהִיא שַׁעְתָּא קַיָימָא לְכַפָּרָה עַל כָּל חוֹבוֹי וְאַשְׁלִים לְכָל סִטְרִין, וּלְהַהוּא סִטְרָא דְּאִתְּמַר.
תרגום
וְעִם כָּל זֶה, בִּרְצוֹן הַלֵּב מֵשִׂים עַצְמוֹ וּמוֹסֵר לוֹ נַפְשׁוֹ בְּאַהֲבָה, והקב"ה חוֹשֵׁב עָלָיו כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֲטָאִים שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם שֶׁלֹּא מִתְכַּפְּרִים אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ מִזֶּה הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כב) ׳אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן (ישעיה כב, יד)׳ - וְעַתָּה שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנָּטַל הקב"ה אֶת נִשְׁמָתוֹ וְהוּא נָתַן לוֹ בִרְצוֹנוֹ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹמֶדֶת לְכַפָּרָה עַל כָּל חֲטָאָיו וְהִשְׁלִים לְכָל הַצְּדָדִים וּלְאוֹתוֹ צַד שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועם כל דא, ברעותא דלבא שוי גרמיה ומסר ליה נפשיה ברחימו, וקודשא בריך הוא חשיב עלוי כאילו נטיל נשמתיה מניה. בגין דאית חובין דעביד בר נש דלא מתכפראן אלא בשעתא דנפקת נשמתיה מניה מהאי עלמא. הדא הוא דכתיב (ישעיהו כב יד) ׳אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון׳ - והשתא דאתחשיך ליה דנטיל קודשא בריך הוא נשמתיה ואיהו יהיב ליה ברעותא, וההיא שעתא קיימא לכפרה על כל חובוי ואשלים לכל סטרין, ולההוא סטרא דאתמר.
התרגום: ועם כל זה, ברצון הלב משים עצמו ומוסר לו נפשו באהבה, והקב"ה חושב עליו כאלו נוטל נשמתו ממנו. משום שיש חטאים שעושה אדם שלא מתכפרים אלא בשעה שיוצאת נשמתו ממנו מזה העולם. זהו שכתוב (ישעיה כב) ׳אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון (ישעיה כב, יד)׳ - ועתה שנחשך בעדו, שנטל הקב"ה את נשמתו והוא נתן לו ברצונו, ואותה שעה עומדת לכפרה על כל חטאיו והשלים לכל הצדדים ולאותו צד שנתבאר.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: