ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם - מה אומר הזוהר על ויקרא יז ז
הפסוק "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם" (ויקרא יז ז) מובא בזוהר ב-5 מקומות. בין הנושאים: עשרת מיני הכשפים שהחליף לבן במשכורת יעקב ולא הצליחו; ׳ולא יזבחו עוד לשעירים׳ - שם פולחן וכאן קרבן להקב"ה; טעות ישראל אחר מעשה מצרים - והמינים הנראים כשעירים.
הפסוק
וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃
בלי ניקוד: ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- עשרת מיני הכשפים שהחליף לבן במשכורת יעקב ולא הצליחווישלח · מאמר 2 (׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן) · פיסקה 14 · דף קסז ע"אובכלהו עשרה זיני חרשין וקוסמין דקוזטפי דכתרין תתאין עבד לבן לקבליה דיעקב ולא יכיל. הדא הוא דכתיב, ׳ותחלף את משכרתי עשרת מונים׳ . דכלהו עבד לבן לקבליה ולא סליקו בידוי…
- ׳ולא יזבחו עוד לשעירים׳ - שם פולחן וכאן קרבן להקב"האחרי מות · מאמר 19 (׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה) · פיסקה 13 · דף סג ע"אאמר ליה רבי אבא, אי הכי והא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים׳, אמר ליה שאני הכא, דהתם לשעירים הוו קרבין קרבנא, ובגין כך לא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם׳ שעירים,…
- טעות ישראל אחר מעשה מצרים - והמינים הנראים כשעיריםאחרי מות · מאמר 42 (עשר חכמות מצרים ועבודת השעירים - וברכת ׳משמני הארץ׳ המעברת הזוהמה) · פיסקה 2 · דף ע ע"אישראל דהוו בשעבודיהון, הוו מתקרבין להון, ואולפו מנייהו, והוו טעאן בתרייהו, והיינו דכתיב ׳כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'׳, וכתיב ולא יזבחו עוד…
- מדוע שולחים אותו ביד איש עתי פגום - כי הצדדים האחרים בעלי מומים נקראים שעירים ונושא כל חובות ישראלפנחס · מאמר 102 (שני השעירים גורל אחד להוי ואחד לעזאזל - סוד השחד לסמאל בגלל מעוט הלבנה) · פיסקה 3 · דף רמח ע"אואמאי הוו שלחין ליה ׳ביד איש עתי׳, פגים. בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין, ואתקריאו שעירים, דכתיב, ׳ושעירים ירקדו שם׳ . ואתמר בהון, ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים׳…
- ׳המרגיז ארץ ממקומה׳ - שאין הרגזה אלא מנקדת ציון מקומוזוהר חדש · מאמר 96 (מדרש רות - שם יהו"ה שבנשמה ומהלכה עד הסתלקותה ומשפט איוב מן הסערה) · פיסקה 31אמר רבי שמואל, כתיב ׳המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׳ . כד הקדוש ברוך הוא בעי למירגז כל עלמא, ולארגשא ולארעשא סמכוהי, לא ארעיש ליה אלא ממקומו. מאן מקומו. דא נקודה…