ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 42: עשר חכמות מצרים ועבודת השעירים - וברכת ׳משמני הארץ׳ המעברת הזוהמה › פיסקה 2 (ע ע"א)

טעות ישראל אחר מעשה מצרים - והמינים הנראים כשעירים

אחרי מות · עשר חכמות מצרים ועבודת השעירים - וברכת ׳משמני הארץ׳ המעברת הזוהמה · מאמר 42 · פיסקה 2 · דף ע ע"א

לשון הזוהר

יִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ בְּשִׁעְבּוּדֵיהוֹן, הָווֹ מִתְקָרְבִין לְהוֹן, וְאוֹלְפוּ מִנַּיְיהוּ, וַהֲווּ טָעָאן בַּתְרַיְיהוּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן וְגוֹ'׳, וּכְתִיב וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים וְגוֹ'. תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ מְקָרְבִין לְהוֹן עַל גַּבֵּי חַקְלָא, וַהֲווּ מְזַמְּנֵי הַהוּא דָּמָא, וּמְקָרְבֵי קָרְבְּנַיְיהוּ, הֲווֹ מִתְכַּנְּפֵי כָּל אִינּוּן זִינִין בִּישִׁין, וְחָמָאן לְהוֹן כְּגַוְונָא דִשְׂעִירִים, כֻּלְּהוּ מַלְיָין שַׂעֲרָא, וּמוֹדָעֵי לְהוּ מַה דְּאִינּוּן בַּעְיָין.

תרגום

יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לָהֶם, הָיוּ מִתְקָרְבִים לָהֶם, וְלָמְדוּ מֵהֶם, וְהָיוּ טוֹעִים אַחֲרֵיהֶם. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן וְגוֹ'׳ (ויקרא יח, ג). וְכָתוּב ׳וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים וְגוֹ'׳. לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לָהֶם עַל גַּבֵּי הַשָּׂדֶה וְהָיוּ מְזַמְּנִים אוֹתוֹ הַדָּם וּמַקְרִיבִים קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, הָיוּ מִתְכַּנְּסִים כָּל אוֹתָם מִינִים רָעִים, וְרוֹאִים אוֹתָם כְּמוֹ הַשְּׂעִירִים, כֻּלָּם מְלֵאִים בְּשֵׂעָר, וּמוֹדִיעִים לָהֶם מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ישראל דהוו בשעבודיהון, הוו מתקרבין להון, ואולפו מנייהו, והוו טעאן בתרייהו, והיינו דכתיב ׳כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'׳, וכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. תאנא, בשעתא דהוו מקרבין להון על גבי חקלא, והוו מזמני ההוא דמא, ומקרבי קרבנייהו, הוו מתכנפי כל אינון זינין בישין, וחמאן להון כגוונא דשעירים, כלהו מליין שערא, ומודעי להו מה דאינון בעיין.

התרגום: ישראל שהיו משעבדים להם, היו מתקרבים להם, ולמדו מהם, והיו טועים אחריהם. והינו מה שכתוב, ׳כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'׳ (ויקרא יח, ג). וכתוב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'׳. למדנו, בשעה שהיו מקריבים להם על גבי השדה והיו מזמנים אותו הדם ומקריבים קרבנותיהם, היו מתכנסים כל אותם מינים רעים, ורואים אותם כמו השעירים, כלם מלאים בשער, ומודיעים להם מה שהם רוצים.

מן המפרשים

הסולם: ישראל דהוו בשעבודיהון וכו׳: ישראל שהיו תחת שעבודם של המצרים, היו מתקרבים להם ולומדים מהם והיו טועים אחריהם. וז״ש , כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'. וכתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. למדנו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: