אם ה' לא יבנה בית - סוד המחשבה העליונה הנעלמת ותשעת ההיכלות שאינם נודעים
פקודי · מאמר 15 · 8 פסקאות · מתחיל בדף רכו ע"א
- שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית - שלמה אמרו כשראה המעשה מתתקן מעצמו בבנין המקדש (רכו ע"א)תו פתח ואמר, ׳שיר המעלות לשלמה אם יהו"ה לא יבנה בית וגו', האי קרא שלמה מלכא אמר ליה, בשעתא דהוה בני בי מקדשא ושארי למבני, והוה חמי דעובדא אתתקנת בידייהו, והוה מתבני… לדף הפיסקה
- שוא עמלו בוניו בו - הנהרות הבאים לתקן הבית לחנם הם אלא רק מה שהקב"ה עושה ומתקין (רכו ע"א)׳שוא עמלו בוניו בו׳ - אלין רזא דאינון נהרין, דנפקין ועאלין כלהו בגו האי בית, לאתקנא ליה בכל מה דאצטריך. ואף על גב דכלהו קא אתיין לאתקנא למעבד תקוניה, ודאי אם יהו"ה,… לדף הפיסקה
- הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה - שומרים מפני פחד הגיהנם העומד כנגדה לדחותה (רכו ע"א)ואף על גב דכתיב, ׳הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל׳ . וכלהו נטרי לה. מאי טעמא נטרי לה. בגין דכתיב ׳מפחד בלילות׳, דא פחדא דגיהנם, דקאים לקבלה, בגין… לדף הפיסקה
- ההיכלות אינם מאירים ואינם רוחות ואינם נשמות ואין מי שיעמד בהם רצון תשעת המאורות בחשבון (רכו ע"א)והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין דקיימי כלהו במחשבה, דאיהי חד מנייהו בחושבנא, דכלהו למרדף… לדף הפיסקה
- כשמאירה המחשבה ולא נודע ממה מאירה מתלבשת בבינה עד שכלם נכללים כאחד וכן בסוד הקרבן (רכו ע"א)כד נהיר מחשבה, ולאו אתיידע ממה נהיר כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ונהיר למה דנהיר, ועאיל דא בדא, עד דאתכלילו כלהו כחדא, והא אוקמוה. וברזא דקרבנא, כד סליק כלא, אתקשר דא… לדף הפיסקה
- זהו עומד בשאלה נקראת מי שנאמר מי ברא אלה ואחר כך התפשט ונעשה ים סוף הדרגות למטה (רכו ע"ב)ודא קיימא בשאלתא, ואיהו מאמר עלאה, ואוקמוה דאקרי מ"י. דכתיב, ׳שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה׳ - שאלתא ההוא דברא אלה. לבתר אתפשט ואתעביד ים, סופא דכל דרגין, דאיהו לתתא.… לדף הפיסקה
- אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר - לא עומד שמירה אלא בעולם העליון שהוא שומר ישראל (רכו ע"ב)והאי פשיטו, דמחשבה איהו, דאיהו עלמא עלאה. ודא איהו ׳אם יהו"ה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׳ - דאיהו שומר ישראל. ) דלאו ביה קיימא נטירו, אלא בעלמא עלאה. לדף הפיסקה
- תכלת המשכן עומד בסוד עליון תכלת וארגמן אחד להתקשר באחד וכי ה' אלהיך אש אכלה הוא (רכו ע"ב)תא חזי, תכלא דמשכנא, כלא קיימא ברזא עלאה, ואוקמוה. תכלת וארגמן חד, לאתקשרא בחד. והא אתמר ברזא דכתיב, ׳כי יהו"ה אלהיך אש אכלה הוא׳ - והא אתמר דאית אשא אכלא אשא, ואכיל… לדף הפיסקה