כשמאירה המחשבה ולא נודע ממה מאירה מתלבשת בבינה עד שכלם נכללים כאחד וכן בסוד הקרבן
פקודי · אם ה' לא יבנה בית - סוד המחשבה העליונה הנעלמת ותשעת ההיכלות שאינם נודעים · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף רכו ע"א
לשון הזוהר
כַּד נָהִיר מַחֲשָׁבָה, וְלָאו אִתְיְידַע מִמַּה נָהִיר כְּדֵין אִתְלָבָּשׁ וְאַסְתִּים גּוֹ בִּינָה, וְנָהִיר (מאן) לְמַּה דְּנָהִיר, וְעָאִיל דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְכְּלִילוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבְרָזָא דְּקָרְבְּנָא, כַּד סָלִיק כֹּלָּא, אִתְקָשָּׁר דָּא בְּדָא, וְנָהִיר דָּא בְּדָא, כְּדֵין קַיְימִין כֻּלְּהוּ בִּסְלִיקוּ, וּמַחֲשָׁבָה אִתְעֲטָּר בְּאֵין סוֹף, הַהוּא נְהִירוּ דְּנָהִיר מִנֵּיהּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, אִקְרֵי אֵין סוֹף. (ע"כ) כֵּיוָן דְּאַנְהִיר וְאִתְפָּשָּׁטוּ מִנֵּיהּ חֵילִין, הַהִיא מַחֲשָׁבָה אַסְתִּים וְאַגְנִיז וְלָא יְדִיעַ, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַּׁט פְּשִׁיטוּתָא לְכָל סִטְרִין, וְאִתְפָּשַּׁט מִנֵּיהּ חַד פְּשִׁיטוּ, דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.
תרגום
כְּשֶׁמְּאִירָה הַמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נוֹדָע מִמַּה מְּאִירָה, אֲזַי מִתְלַבֶּשֶׁת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הַבִּינָה, וּמְאִירָה (מִי) לְמַה שֶּׁמְּאִירָה, וְנִכְנָסִים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּבְסוֹד הַקָּרְבָּן, כְּשֶׁהַכֹּל עוֹלֶה, נִקְשָׁר זֶה בָּזֶה וּמֵאִיר זֶה בָּזֶה, אָז עוֹמְדִים כֻּלָּם בַּעֲלִיָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה מִתְעַטֶּרֶת בָּאֵין סוֹף, אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁמְּאִירָה מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה נִקְרָא אֵין סוֹף. כֵּיוָן שֶׁמֵּאִיר וּמִתְפַּשְּׁטִים מִמֶּנּוּ חֲיָלוֹת, אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה נִגְנֶזֶת וְנִסְתֶּרֶת וְלֹא יְדוּעָה, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֶּׁטֶת הִתְפַּשְּׁטוּת לְכָל הַצְּדָדִים, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מִמֶּנּוּ הִתְפַּשְּׁטוּת אַחַת, שֶׁהִיא סוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד נהיר מחשבה, ולאו אתיידע ממה נהיר כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ונהיר (מאן) למה דנהיר, ועאיל דא בדא, עד דאתכלילו כלהו כחדא, והא אוקמוה. וברזא דקרבנא, כד סליק כלא, אתקשר דא בדא, ונהיר דא בדא, כדין קיימין כלהו בסליקו, ומחשבה אתעטר באין סוף, ההוא נהירו דנהיר מניה מחשבה עלאה, אקרי אין סוף. (ע"כ) כיון דאנהיר ואתפשטו מניה חילין, ההיא מחשבה אסתים ואגניז ולא ידיע, ומתמן אתפשט פשיטותא לכל סטרין, ואתפשט מניה חד פשיטו, דאיהו רזא דעלמא עלאה.
התרגום: כשמאירה המחשבה ולא נודע ממה מאירה, אזי מתלבשת ונסתרת בתוך הבינה, ומאירה (מי) למה שמאירה, ונכנסים זה בזה, עד שכלם נכללים כאחד, והרי פרשוה. ובסוד הקרבן, כשהכל עולה, נקשר זה בזה ומאיר זה בזה, אז עומדים כלם בעליה, והמחשבה מתעטרת באין סוף, אותו האור שמאירה ממנו המחשבה העליונה נקרא אין סוף. כיון שמאיר ומתפשטים ממנו חילות, אותה מחשבה נגנזת ונסתרת ולא ידועה, ומשם מתפשטת התפשטות לכל הצדדים, ומתפשטת ממנו התפשטות אחת, שהיא סוד העולם העליון.
מן המפרשים
הסולם: כד נהיר מחשבה וכו': כשמאיר הראש דא"א הנקרא מחשבה, דהיינו בעת ביטול כח הפרסא שמחזיר אליו בינה ותו"מ שלו, שמעלים עמהם גם התחתון שהוא או"א וישסו"ת, ולא נודע ממי מאיר, כי המחשבה דא"א היא בלתי מושגת כנ"ל, אז נתלבש אורו ונסתם תוך…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר צא, ה (נב. דפוס הגר״א) כד נהיר מחשבה כו'. קאי על אבא, חכמה שבאצילות:
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צא, ז (נב.) ונהיר מאן דנהיר כו'. ר"ל אוירא דגניז וכן בכ"מ שאומר נהיר מאן דנהיר או בטיש מאן דבטיש לפי שלא אתיידע כלל ועל ידו מתייחדים כולם וכמ"ש בפ' פקודי ד' רל"ט שם א"ל הא אוקימנא עד אין סוף דכל…