כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה
פנחס · מאמר 13 · 8 פסקאות · מתחיל בדף ריז ע"ב
- אנוש כחציר ימיו - קושיית כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו (ריז ע"ב)רבי אבא ורבי יוסי, קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא, עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא. אמר רבי יוסי, הא דאמר רבי חייא ׳אנוש כחציר ימיו׳ שפיר קאמר. אבל במאי אוקימנא סופיה… לדף הפיסקה
- קושיית מה זה עברה בו - זו עברה וזעם, אחד ממלאכים רעים (ריז ע"ב)רעיא מהימנא ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא, שפיר אמרו רבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי, אבל ׳כי רוח עברה בו ואיננו׳ , הכא צריך למפתח מלין, מאי ׳עברה בו׳. דא עברה… לדף הפיסקה
- תקנת בעלי חטאים שנוי מקום שנוי שם שנוי מעשה - כמו אברהם, משל לרוח שמת בלא בנים (ריז ע"ב)דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין, צריך למעבד ליה שנוי מקום, ושנוי השם, ושנוי מעשה. כגוונא דאברהם, דאתמר ביה ׳לך לך מארצך וממולדתך, הרי שנוי מקום׳ . ׳ולא יקרא עוד… לדף הפיסקה
- משנה פניו ותשלחהו - כשרואים אותו משנה מלאכי החבלה שואלים זהו בעל חובך (ריז ע"ב)׳משנה פניו ותשלחהו׳ , ובגין דא ׳כי רוח עברה בו׳, חד מאינון מלאכין רעים, כד חזי ליה משונה, בזמנא דאערע עמיה, שאלין ליה שאר משחיתין עליה, דא הוא מארי חובך. איהו עני לון… לדף הפיסקה
- ולא יכירנו עוד מקומו - כשמתגרש ממקומו ונטע במקום אחר, סוד עפר אחר יקח וטח את הבית (ריז ע"ב)כד אתתרך מאתריה, ואתנטע באתר אחרא, אתמר ביה ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳. בגין דעפר ׳אחר יקח וטח את הבית׳ . ודא איהו רזא, ׳ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו׳, אינון גרמין וגידין… לדף הפיסקה
- משל לאילן שאינו עושה פרות שמרכיבים ענפיו בעץ אחר - כך נכללת רוח קטנה ברוח עליונה (ריח ע"א)ומאי דאמר ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳. על רוח, דאתכליל רוחא זעירא, ברוחא עלאה. האי איהו מתלא, לאילן דלא עביד איבין, נטלין ענפין דיליה, ומרכיבין ליה בענפא דאילנא אחרא עלאה,… לדף הפיסקה
- היושב בעיר אנשי רשע יעשה שנוי מקום - שהתורה עץ חיים והאדם עץ השדה (ריח ע"א)אוף הכי בר נש דיתיב בקרתא דיתבין בה אנשין בישין, ולא יכיל לקיימא פקודין דאורייתא, ולא אצלח באורייתא, עביד שנוי מקום, ואתעקר מתמן, ואשתרש באתר דדיירין ביה גוברין טבין,… לדף הפיסקה
- אדם בלי בנים נקרא עקר וכן תורה בלי מצוות עקרה - לא המדרש עקר אלא המעשה (ריח ע"א)מה בר נש בלא בנין, אתקרי עקר, ואתתיה עקרה. אוף הכי אורייתא בלא פקודין, אתקריאת עקרה, ובגין דא אוקמוה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אתו חברייא ואשתטחו קמיה, ואמרו ודאי… לדף הפיסקה