ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 13: כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה › פיסקה 4 (ריז ע"ב)

משנה פניו ותשלחהו - כשרואים אותו משנה מלאכי החבלה שואלים זהו בעל חובך

פנחס · כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף ריז ע"ב

לשון הזוהר

׳מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ), וּבְגִין דָּא ׳כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ׳, חַד מֵאִינּוּן מַלְאֲכִין רָעִים, כַּד חֲזֵי לֵיהּ מְשׁוּנֶּה, בְּזִמְנָא דְּאִעְרַע (ס"א ביה) עִמֵּיהּ, שָׁאַלִין לֵיהּ שְׁאַר מַשְׁחִיתִין עָלֵיהּ, דָּא הוּא מָארֵי חוֹבָךְ. אִיהוּ עָנֵי לוֹן וְאָמַר, וְאֵינֶנּוּ.

תרגום

׳מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ). וּמִשּׁוּם זֶה ׳כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ׳ (תהלים קג, טז) - אֶחָד מֵאוֹתָם מַלְאָכִים רָעִים, כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ מְשֻׁנֶּה בִּזְמַן שֶׁנִּפְגָּשׁ (בּוֹ) עִמּוֹ, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שְׁאָר הַמַּשְׁחִיתִים עָלָיו: זֶהוּ בַּעַל חוֹבְךְ? הוּא עוֹנֶה לָהֶם וְאוֹמֵר: אֵינֶנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳משנה פניו ותשלחהו׳ (איוב יד, כ), ובגין דא ׳כי רוח עברה בו׳, חד מאינון מלאכין רעים, כד חזי ליה משונה, בזמנא דאערע (ס"א ביה) עמיה, שאלין ליה שאר משחיתין עליה, דא הוא מארי חובך. איהו עני לון ואמר, ואיננו.

התרגום: ׳משנה פניו ותשלחהו׳ (איוב יד, כ). ומשום זה ׳כי רוח עברה בו׳ (תהלים קג, טז) - אחד מאותם מלאכים רעים, כשרואה אותו משנה בזמן שנפגש (בו) עמו, שואלים אותו שאר המשחיתים עליו: זהו בעל חובך? הוא עונה להם ואומר: איננו.

מן המפרשים

קרני אור: ואיננו ואיננו. שאין זה אדם הראשון, ור"ל שאין מכיר בו:

הסולם: משנה פניו ותשלחהו: ומשום זה שמשנה פניו בעת שמגרשו מעולם העליון, נאמר, כי רוח עברה בו, שסובב על אחד מאלו מלאכים הרעים, ששמו עברה, כנ"ל, כי כשרואה אותו שהוא משונה, בזמן שפוגש אותו, ושאר המשחיתים שואלים עליו, הזה הוא בעל העונות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: