ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 13: כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה › פיסקה 3 (ריז ע"ב)

תקנת בעלי חטאים שנוי מקום שנוי שם שנוי מעשה - כמו אברהם, משל לרוח שמת בלא בנים

פנחס · כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף ריז ע"ב

לשון הזוהר

דִּבְגִין דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעוּ בֵּיהּ אִינּוּן מָארֵי חוֹבִין, צָּרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ שִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֵׂה. כְּגַוְונָא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְּךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, הֲרֵי שִׁנּוּי מָקוֹם׳ (בראשית יב, א). ׳וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, הֲרֵי שִׁנּוּי הַשֵּׁם׳. שִׁנּוּי מַעֲשֵׂה דְּאִשְׁתָּנֵי מֵעוֹבָדִין בִּישִׁין דְּעָבַד בְּקַדְמִיתָא, לְעוֹבָדִין טָבִין. אִיהוּ מְתָלָא. לְרוּחַ דְּהַהוּא דְּמִית בְּלָא בְּנִין. כְּגַוְונָא דָּא עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם, כַּךְ תָּרִיךְ לֵיהּ מֵהַהוּא עָלְמָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ לְהַאי עָלְמָא. וְהָא אִתְּמַר לְעֵיל.

תרגום

שֶׁמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ אוֹתָם בַּעֲלֵי חֲטָאִים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, כְּמוֹ אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וּמִמּוֹלַדְתְּךְ׳ (בראשית יב) - הֲרֵי שִׁנּוּי מָקוֹם. ׳וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךְ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךְ אַבְרָהָם׳ (שם יז) - הֲרֵי שִׁנּוּי הַשֵּׁם. שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה - שֶׁהִשְׁתַּנָּה מִמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה בַתְּחִלָּה לְמַעֲשִׂים טוֹבִים. הוּא מָשָׁל לְרוּחַ שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים. כְּמוֹ זֶה עוֹשֶׂה הקב"ה לָאָדָם כְּשֶׁגֵּרַשׁ אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ עוֹלָם, וֶהֱבִיאוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין, צריך למעבד ליה שנוי מקום, ושנוי השם, ושנוי מעשה. כגוונא דאברהם, דאתמר ביה ׳לך לך מארצך וממולדתך, הרי שנוי מקום׳ (בראשית יב, א). ׳ולא יקרא עוד שמך אברם, והיה שמך אברהם, הרי שנוי השם׳. שנוי מעשה דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא, לעובדין טבין. איהו מתלא. לרוח דההוא דמית בלא בנין. כגוונא דא עבד קודשא בריך הוא לאדם, כך תריך ליה מההוא עלמא, ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל.

התרגום: שמשום שלא ידעו בו אותם בעלי חטאים, צריך לעשות לו שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה, כמו אברהם, שנאמר בו ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ (בראשית יב) - הרי שנוי מקום. ׳ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם׳ (שם יז) - הרי שנוי השם. שנוי מעשה - שהשתנה ממעשים רעים שעשה בתחלה למעשים טובים. הוא משל לרוח של אותו שמת בלא בנים. כמו זה עושה הקב"ה לאדם כשגרש אותו מאותו עולם, והביאו לעולם הזה, והרי נתבאר למעלה.

מן המפרשים

קרני אור: מארי חובין מארי חובין. ר"ל אינון המלאכים רעים:

הסולם: דבגין דלא ישתמודעו וכו': כי כדי שלא יכירו אותו את המת בלי בנים, המשגיחים על העונות, צריך לעשות לו שינוי מקום ושינוי השם, ושינוי מעשה. כמו באברהם, שנאמר בו, לך לך מארצך וממולדתך, הרי שינוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סו, צא (קלג. דפוס הגר״א) יעביד ליה שינוי מקום כו'. רוצה לומר שינוי מקום ממש כמו שאמרו ( חגיגה טז ע"א ) אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין וילבש כו' וזהו שינוי מעשה , ומקום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: