ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 13: כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה › פיסקה 6 (ריח ע"א)

משל לאילן שאינו עושה פרות שמרכיבים ענפיו בעץ אחר - כך נכללת רוח קטנה ברוח עליונה

פנחס · כי רוח עברה בו ואיננו - סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה · מאמר 13 · פיסקה 6 · דף ריח ע"א

לשון הזוהר

וּמַאי דְּאָמַר ׳וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׳. עַל רוּחַ, דְּאִתְכְּלִיל רוּחָא זְעֵירָא, בְּרוּחָא עִלָּאָה. הַאי אִיהוּ מְתָלָא, לְאִילָן דְּלָא עָבִיד אֵיבִין, נַטְלִין עַנְפִין דִּילֵיהּ, וּמַרְכִּיבִין לֵיהּ בְּעַנְפָּא דְּאִילָנָא אַחֲרָא עִלָּאָה, (דא בדא) דְּעָבִיד פֵּירִין, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְעָבִיד פֵּירִין. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וְלָא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׳.

תרגום

וּמַה שֶּׁאָמַר ׳וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׳ - עַל רוּחַ, שֶׁנִּכְלְלָה רוּחַ קְטַנָּה בְּרוּחַ עֶלְיוֹנָה. זֶהוּ מָשָׁל לְאִילָן שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה פֵרוֹת, לוֹקְחִים עֲנָפִים שֶׁלּוֹ וּמַרְכִּיבִים אוֹתוֹ בְּעָנָף שֶׁל עֵץ אַחֵר עֶלְיוֹן (זהבזה) שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת, וְנִכְלָל זֶה בָּזֶה וְעוֹשֶׂה פֵרוֹת. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בּוֹ, ׳וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאי דאמר ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳. על רוח, דאתכליל רוחא זעירא, ברוחא עלאה. האי איהו מתלא, לאילן דלא עביד איבין, נטלין ענפין דיליה, ומרכיבין ליה בענפא דאילנא אחרא עלאה, (דא בדא) דעביד פירין, ואתכליל דא בדא, ועביד פירין. בההוא זמנא אתמר ביה, ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳.

התרגום: ומה שאמר ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳ - על רוח, שנכללה רוח קטנה ברוח עליונה. זהו משל לאילן שלא עושה פרות, לוקחים ענפים שלו ומרכיבים אותו בענף של עץ אחר עליון (זהבזה) שעושה פרות, ונכלל זה בזה ועושה פרות. באותו זמן נאמר בו, ׳ולא יכירנו עוד מקומו׳.

מן המפרשים

אור יקר: ולא יכירנו עוד מקומו שאפילו שאר הנשמות שהיו בסוד ההיכל ההוא מעמד הנשמות להתגלגל אין מכירים בה אם היא הקודמת מפני שינויה, ואין זה ידוע רק להקב״ה ומרכיבין ליה וכו׳ הענין ששני אחים הם שני ענפים מאב אחד אילן אחד, והענף האחד לא…

קרני אור: ומאי דאמר ולא יכירנו ומאי דאמר ולא יכירנו כו'. ר"ל הא דאמר לעיל דקאי על מט"ט, ואינו מובן המסקנא:

הסולם: ומאי דאמר ולא וכו': ומה שאמר, ולא יכירנו עוד מקומו. נאמר על הרוח שלו, כי רוח הקטן שלו נכלל ברוח העליון, פירוש, כי רוח הקטן שלו הנפגם מחמת שלא היו לו בנים, נכלל עתה ע"י הגלגול, ברוח שלם של בן הנולד מיבום אשתו שראוי להוליד בנים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר