את השמים ואת הארץ
בראשית · מאמר 25 · 7 פסקאות · מתחיל בדף ל ע"ב
- ׳ב' - בית העולם שמושקה מהנהר שכונס הכל מעומק העליון, ׳ראשית׳- חכמה עליונה (ל ע"ב)בראשית ברא אלהי"ם. רזא ד'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה', דא חכמה עלאה דאיהי ראשית. ב' ביתא דעלמא לאשתקאה מההוא נהר דעייל ביה. רזא דכתיב ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את… לדף הפיסקה
- ׳בראשית׳ עמק עליון - בו הסתיימו האותיות בשביל דק (ל ע"ב)וההוא עמקא עלאה בית ראשון ׳בראשית׳ אסתיימו ביה אתוון בחד שביל דקיק דגניז בגויה. לדף הפיסקה
- מתוך העמק יצאו שני כחות - ׳את השמים ואת הארץ׳ (ל ע"ב)ומגו ההוא עומקא נפקו תרין חילין דכתיב ׳את השמים׳, שמים לא כתיב אלא ׳השמים׳, מגו ההוא עומקא דסתים מכלא. ואת הארץ, סתימא דא אפיק להאי ארץ. לדף הפיסקה
- הארץ היתה בכלל השמים דבוקה בצדו - והשמים הושיבוה במקומה (ל ע"ב)אבל בכללא דשמים הוה ונפקו כחדא, מתדבקא בסטרוי דא בדא. כד אתנהיר ראשיתא דכלא, שמים נטלו לה ואותיבו לה באתרה, דכתיב ׳ואת הארץ׳, ׳ואת׳ כללא דאתוון דאנון ׳את׳ . לדף הפיסקה
- הארץ שנפרדה מהשמים תוהה ובוהה - עד שהאיר לה אור עליון פנים בפנים (לא ע"א)כד אתהדרת ארעא למיתב באתרה ואתפרשת ‹לא.›מסטרוי דשמים, הות תוהה ובוהה לאתדבקא בשמים כחדא כקדמיתא, בגין דחמת לשמים נהירין והיא אתחשכת, עד דנהורא עלאה נפק עלה ואנהיר לה… לדף הפיסקה
- ׳ויבדל׳ אינו הבדלה ממש - יום מן האור שבימין ולילה מן החשך שבשמאל, להיכלל זה בזה (לא ע"א)נפק נהורא בסטר ימינא וחשוכא בסטר שמאלא, ואפריש לון לבתר בגין לאתכללא דא בדא, הדא הוא דכתיב ׳ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך׳. ואי תימא הוה הבדלה ממש, לא, אלא יום אתי… לדף הפיסקה
- ׳ולחשך׳ - הלילה אין לו אור מעצמו, ומאיר מן היום (לא ע"א)מהו ולחשך, דא חשך דאחיד ללילה דלית לה נהורא מגרמה, ואף על גב דאתא מסטרא דאשא דאיהי חשך, אבל חשך עד דאתנהיר מסטרא דיום, יום נהיר ללילה, ולילה לא נהיר עד זמנא דכתיב… לדף הפיסקה