ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 25: את השמים ואת הארץ › פיסקה 5 (לא ע"א)

הארץ שנפרדה מהשמים תוהה ובוהה - עד שהאיר לה אור עליון פנים בפנים

בראשית · את השמים ואת הארץ · מאמר 25 · פיסקה 5 · דף לא ע"א

לשון הזוהר

כַּד אִתְהַדְרַת אַרְעָא לְמֵיתַב בְּאַתְרָהּ וְאִתְפָּרְשַׁת ‹לא.›מִסִּטְרוֹי דְּשָׁמַיִם, הֲוָת תּוֹהָה וּבוֹהָה לְאִתְדַּבְּקָא בְּשָׁמַיִם כַּחֲדָא כקַדְמֵיתָא, בְּגִין דַּחֲמָת לְשָׁמַיִם נְהִירִין וְהִיא אִתְחַשְׁכַת, עַד דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה נָפַק עֲלָהּ וְאַנְהִיר לָהּ וְתָבַת בְּאַתְרָהּ לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁמַיָּא אַפִּין בְּאַפִּין, וּכְדֵין אִתְתַּקְּנַת אַרְעָא וְאִתְבַּסְּמַת.

תרגום

כְּשֶׁחָזְרָה הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ וְנִפְרְדָה מִצַּד הַשָּׁמַיִם, הָיְתָה תוֹהָה וּבוֹהָה לִדָּבֵק בַּשָּׁמַיִם כְּאֶחָד כְּבַתְּחִילָּה, מִשּׁוּם שֶׁרָאֲתָה אֶת הַשָּׁמַיִם מְאִירִים וְהִיא נֶחְשְׁכָה. עַד שֶׁאוֹר עֶלְיוֹן יָצָא עָלֶיהָ וְהֵאִיר לָהּ, וְשָׁבָה בִּמְקוֹמָהּ לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם פָּנִים בְּפָנִים. וְאָז נִתַּקְּנָה הָאָרֶץ וְנִתְבַּשְּׂמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתהדרת ארעא למיתב באתרה ואתפרשת ‹לא.›מסטרוי דשמים, הות תוהה ובוהה לאתדבקא בשמים כחדא כקדמיתא, בגין דחמת לשמים נהירין והיא אתחשכת, עד דנהורא עלאה נפק עלה ואנהיר לה ותבת באתרה לאסתכלא בשמיא אפין באפין, וכדין אתתקנת ארעא ואתבסמת.

התרגום: כשחזרה הארץ לשבת במקומה ונפרדה מצד השמים, היתה תוהה ובוהה לדבק בשמים כאחד כבתחילה, משום שראתה את השמים מאירים והיא נחשכה. עד שאור עליון יצא עליה והאיר לה, ושבה במקומה להסתכל בשמים פנים בפנים. ואז נתקנה הארץ ונתבשמה.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן יג] שתתייחד הגבורה עם החסד כדפי׳. נמצא לפי זה שהם במלכות שני מיני חסרון הא׳ הוא גריעו דהיינו שהיא מעצמה גרועה שאינה במדרגה הראויה אל מעלתה שהיא פרוסה שאין לה כל הראוי לה אף אם תאיר, השנית היא ולא נהיר דהיינו דאפילו אותו…

כתם פז: עד דנהיר עלה נהורא דלעילא ונהורא מחא בקולטוי. כלומר, עד שהופיע האור שאמרתי. הוא החוט הנזכר, הוא הנותן הצורות, אשר הכה בקליטתם והסתרתם ואתגלו:

אור החמה: כד אתהדרת ארעא למיתב באתרה היא למטה ממנו ונתהפכו מד"ו לו"ד ועכ"ז היתה בסטרוי כנז' והוצרך עוד להיות' אתפרשא מסטרוי דשמים בסוד פנים אל פנים כדמסיק: הות תוהה וגו' מהרמ"ק זלה"ה: והרח"ו נר"ו כתב:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: