׳ויבדל׳ אינו הבדלה ממש - יום מן האור שבימין ולילה מן החשך שבשמאל, להיכלל זה בזה
בראשית · את השמים ואת הארץ · מאמר 25 · פיסקה 6 · דף לא ע"א
לשון הזוהר
נָפַק נְהוֹרָא בִּסְטַר יַמִּינָא וַחֲשׁוֹכָא בִּסְטַר שְׂמָאלָא, וְאַפְרִישׁ לוֹן לְבָתַר בְּגִין לְאִתְכַּלְלָא דָּא בְּדָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳. וְאִי תֵּימָא הֲוָה הַבְדָּלָה מַמָּשׁ, לָא, אֶלָּא יוֹם אָתֵי מִסִּטְרָא דִנְהוֹרָא דְּאִיהוּ יַמִּינָא, וְלַיְלָה מִסִּטְרָא דַחֲשׁוֹכָא דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא. וְכַד נָפְקוּ כַּחֲדָא אַפְרִישׁ לוֹן, וְהַבְדָּלָה הֲוָה מִסִּטְרוֹי לְאִסְתַּכְּלָא אַפִּין בְּאַפִּין וּלְאִתְדַּבְּקָא דָּא בְּדָא לְמֶהֱווּ כֹּלָּא חַד. אִיהוּ אִקְּרִי יוֹם וְקָרֵי לֵיהּ יוֹם, וְאִיהִי קָרֵי לַיְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וַיִּקְרָא אלהי"ם לָאוֹר יוֹם וְגוֹ׳.
תרגום
יָצָא אוֹר בְּצַד יָמִין וְחֹשֶׁךְ בְּצַד שְׂמֹאל, וְהִפְרִידָם אַחַר כָּךְ כְּדֵי לְהִכָּלֵל זֶה בָּזֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיְתָה מַמָּשׁ הַבְדָּלָה - לֹא! אֶלָּא הַיּוֹם בָּא מִצַּד הָאוֹר שֶׁהוּא יָמִין, וְלַיְלָה מִצַּד הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא שְׂמֹאל, וּכְשֶׁיָּצְאוּ כְּאֶחָד, הִפְרִיד אוֹתָם. וְהַבְדָּלָה הָיְתָה מִצִּדּוֹ לְהִסְתַּכֵּל פָּנִים בְּפָנִים וּלְהִדָּבֵק זֶה בָּזֶה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. הוּא נִקְרָא יוֹם וְקוֹרֵא לוֹ יוֹם, וְהִיא נִקְרֵאת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נפק נהורא בסטר ימינא וחשוכא בסטר שמאלא, ואפריש לון לבתר בגין לאתכללא דא בדא, הדא הוא דכתיב ׳ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך׳. ואי תימא הוה הבדלה ממש, לא, אלא יום אתי מסטרא דנהורא דאיהו ימינא, ולילה מסטרא דחשוכא דאיהו שמאלא. וכד נפקו כחדא אפריש לון, והבדלה הוה מסטרוי לאסתכלא אפין באפין ולאתדבקא דא בדא למהוו כלא חד. איהו אקרי יום וקרי ליה יום, ואיהי קרי לילה, כמה דאת אמר ויקרא אלהי"ם לאור יום וגו׳.
התרגום: יצא אור בצד ימין וחשך בצד שמאל, והפרידם אחר כך כדי להכלל זה בזה. זהו שכתוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. ואם תאמר שהיתה ממש הבדלה - לא! אלא היום בא מצד האור שהוא ימין, ולילה מצד החשך שהוא שמאל, וכשיצאו כאחד, הפריד אותם. והבדלה היתה מצדו להסתכל פנים בפנים ולהדבק זה בזה להיות הכל אחד. הוא נקרא יום וקורא לו יום, והיא נקראת לילה, כמו שנאמר ויקרא אלהים לאור יום וגו'.
מן המפרשים
כתם פז: ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור דא אור קדמאה עילאה דהות מקדמת דנא. הוא האור שנגנז, ואח"כ נגלה חוט ממנו לתת נשמה לעם עליה (ע"פ ישעיה מב ה) :
אור החמה: נפק נהור' וגו' היינו או ויבדל אלי"ם בין האור ובין החשך והבדילם. וז"ש ואפריש לון לבתר שהיו נאצלים יחד והבדל זה היה בגין לאסתכלא דא בדא פי' כדי שיהיו פנים אל פנים:
עטרת צבי: אמנם מה שאמר נפק נהורא בסטר ימינא אמנם מה שאמר נפק נהורא בסטר ימינא וכו' הה"ד ויבדל אלקים וכו'. נ"ל שבא לרמוז על סוד יעקב ורחל העומדים שם יעקב לימין ז"א ורחל בשמאל ז"א, עיי"ש בפרק י"ז מעמידה, ואיך הז"א מפסיק בין יעקב לרחל,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: