מתוך העמק יצאו שני כחות - ׳את השמים ואת הארץ׳
בראשית · את השמים ואת הארץ · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף ל ע"ב
לשון הזוהר
וּמִגּוֹ הַהוּא עוּמְקָא נָפְקוּ תְּרֵין חֵילִין דִּכְתִיב ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳, שָׁמַיִם לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳הַשָּׁמַיִם׳, מִגּוֹ הַהוּא עוּמְקָא דְּסָתִים מִכֹּלָּא. וְאֵת הָאָרֶץ, סְתִימָא דָּא אַפִּיק לְהַאי אֶרֶץ.
תרגום
וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ הָעֹמֶק יָצְאוּ שְׁנֵי כֹּחוֹת, שֶׁכָּתוּב אֵת הַשָּׁמַיִם. שָׁמַיִם לֹא כָתוּב אֶלָּא הַשָּׁמַיִם, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ עֹמֶק שֶׁסָּתוּם מִכֹּל. וְאֵת הָאָרֶץ - הַסָּתוּם הַזֶּה הוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומגו ההוא עומקא נפקו תרין חילין דכתיב ׳את השמים׳, שמים לא כתיב אלא ׳השמים׳, מגו ההוא עומקא דסתים מכלא. ואת הארץ, סתימא דא אפיק להאי ארץ.
התרגום: ומתוך אותו העמק יצאו שני כחות, שכתוב את השמים. שמים לא כתוב אלא השמים, מתוך אותו עמק שסתום מכל. ואת הארץ - הסתום הזה הוציא את הארץ הזאת.
מן המפרשים
אור יקר: לא כתיב אלא אבדה שהיא עצמה אבדה הברכות ואבדה בת זוגה משת אתייחסו כמו שמונה הכתוב והולך עד נח ומנח עד אברהם ומאברהם עד יעקב ע״כ מכאן ואילך כולו טהור. אותיות ש״ת. ואם תאמר דהכי נראה שכל האותיות נתקלקלו ע״י חטא אדם הראשון ולעיל…
אור החמה: אפיק להאי ארץ בכללא דשמים כי או' את השמים שם נכלל אצילות המ' שאינ' גלוי' ולא ידוע' ואח"כ היא גלוי' אמנם נפקו כחד' שוים במציאותם ואח"כ גילוי יותר היא בפני עצמ' אלא מתדבקא בסטרוי דא לדא:
עטרת צבי: וז"ש ומגו ההוא עומקא נפקו תרין חילין. וז"ש ומגו ההוא עומקא נפקו תרין חילין. הם החו"ג עיקרם ושרשם של זו"נ: