ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 41: את קרבני לחמי לאשי

את קרבני לחמי לאשי

ויצא · מאמר 41 · 7 פסקאות · מתחיל בדף קסד ע"א

  1. ׳את קרבני לחמי׳ - קרבן כל יום לזון מעלה ומטה, ובהתעוררות שלמטה מתעורר למעלה (קסד ע"א)
    אדהכי פתח ההוא יודאי ואמר, ׳את קרבני לחמי לאשי וגו'׳ . קרבנא דקודשא בריך הוא בכל יומא, בגין למיזן עלמא ולמיהב ספוקא לעילא ותתא. דהא באתערותא דלתתא, אתער לעילא. ובדא… לדף הפיסקה
  2. ׳אכלתי יערי עם דבשי׳ - הנותן מזון לקיים נפש, הקב"ה מברכו במזון שלמעלה (קסד ע"א)
    ׳את קרבני לחמי׳ , הדא הוא דכתיב, ׳אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי׳ . ׳לאשי׳, הדא הוא דכתיב, ׳אכלו רעים וגו'׳ . ומה קודשא בריך הוא פקיד לאתערא מזונא לעילא בגין… לדף הפיסקה
  3. אל יזלזל אדם בשום אדם - בשתי צורות זכינו לאיש הזה (קסד ע"א)
    אמר רבי יצחק, ודאי רזא דא כדקא חזי, ושפיר קאמר. אמר רבי ייסא, ודאי על דא אמרו, דלא יזלזל בר נש לשום בר נש אחרא בעלמא, בתרי גווני זכינא להאי בר נש. לדף הפיסקה
  4. ׳את קרבני לחמי לאשי׳ - את כנסת ישראל, קרבני קשר, לחמי מזון, לאשי שאר החיילות (קסד ע"ב)
    פתח ואמר, האי קרא אמר רבי אלעזר, ׳את קרבני לחמי לאשי׳ . ׳את קרבני׳, רזא דכנסת ישראל, דכתיב את, את דייקא. ׳קרבני׳, דא איהו קרבנא, וקשורא לאתקשרא. ׳לחמי׳, דא מזונא דאתי… לדף הפיסקה
  5. ׳תשמרו להקריב לי במועדו׳ - שעת העקידה, בין הערביים, שנכלל בה אש במים ומים באש (קסד ע"ב)
    ׳תשמרו להקריב לי במועדו׳ , מאן מועדו. בזמן דאתער אברהם למעבד רעותיה, דכתיב, ׳וישכם אברהם בבקר׳ . ובזמנא דאתעקד יצחק על גבי מדבחא, דההיא שעתא בין הערבים הוה. ואמר רבי… לדף הפיסקה
  6. ׳תשמרו להקריב לי׳ - סוד שמור, להקריב למעלה בימין ובשמאל כאברהם ויצחק (קסד ע"ב)
    תא חזי, בכל קרבנין לא כתיב כמה דכתיב הכא, ׳תשמרו להקריב לי׳ . ׳תשמרו׳, רזא דשמור, דאיהו צריכא לקרבא לגבי עילא, דכתיב ׳תשמרו להקריב לי במועדו׳, בימינא ושמאלא, כמה דאתמר… לדף הפיסקה
  7. ׳ועמך כלם צדיקים׳ - אלמלא באתי אלא לשמוע דברים אלו די לי, אשרי ישראל (קסד ע"ב)
    אמר רבי ייסא, אלמלא לא אתינא הכא אלא למשמע מלין אלין, דיי. זכאין אינון ישראל, בעלמא דין ובעלמא דאתי. על דא כתיב, ׳ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי… לדף הפיסקה