ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 31: הן עוד היום גדול - סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו

הן עוד היום גדול - סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו

ואתחנן · מאמר 31 · 7 פסקאות · מתחיל בדף רע ע"א

  1. הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה - כשיתעוררו ישראל בתשובה בזכות התורה ישובו מהגלות יום אחד בלבד (רע ע"א)
    פתח ׳ואמר׳ ׳הן עוד היום גדול וגו'׳. האי קרא אוקמוה, דכד ישראל יתערון תשובה לקמי קודשא בריך הוא, בזכו אורייתא יתובון לארעא קדישא, ויתכנשון מן גלותא. דהא ודאי יומא חד יהא… לדף הפיסקה
  2. דבר אחר הן עוד היום גדול - זהו יום מהומה ומבוסה ומבוכה שנחרב בו בית המקדש ונמשך בזכות מעשים רעים (רע ע"א)
    דבר אחר ׳הן עוד היום גדול׳, דא הוא יום דאקרי ׳יום מהומה ומבוסה ומבוכה׳ , די בההוא יום אתחריב בי מקדשא, ונפלו ישראל בגלותא. ובגין עובדין בישין, ההוא יומא אתמשך ואתרבי,… לדף הפיסקה
  3. ומה ישראל אומרים לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים - עד שיתכנסו שאר הימים העליונים ויגללו את האבן מעל הבאר (רע ע"א)
    ישראל מאי קא אמרי. ׳ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים׳ - עד דיתכנשו כל שאר יומין עלאין. ׳וגללו את האבן׳ - ויגנדרון לההוא דינא קשיא דההוא יומא דשלטא ׳על פי הבאר׳,… לדף הפיסקה
  4. ועתיד הקבה בסוף הימים להחזיר את ישראל לארץ הקדושה - סוד אחרית הימים שבה קבלו עונש בגלות ובה תבוא הנקמה (רע ע"א)
    וזמין קודשא בריך הוא בסוף יומייא, לאהדרא לישראל לארעא קדישא, ולאכנשא לון מגלותא. ומאן אינון סוף יומייא, ההוא דהיא אחרית הימים. בהאי אחרית הימים, ישראל סבלו גלותא. הדא… לדף הפיסקה
  5. ומשהתחיל הצל להעשות בראשית היום האחר - כזמן חורבן בית המקדש, שעור הצל ששה קמצים וחצי כגודל מדת אדם (רע ע"א)
    ומדשארי צל למעבד בשירותא דיומא אחרא, כמה בזמנא דאתחריב מקדשא הוה, ונטה צל למיעל. הדא הוא דכתיב, ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳ . יום וצל, הוא סוף גלותא. ושיעורא… לדף הפיסקה
  6. אשרי חלקו מי שרואה אותו ואשרי חלקו מי שלא רואה אותו - אוי למי שיזדמן כשיבקש האריה הגדול להתחבר עם נקבתו (רע ע"א)
    זכאה חולקיה מאן דחמי ליה, וזכאה חולקיה מאן דלא חמי ליה. ווי למאן דיזדמן כד יתבע אריא רברבא, לאתחברא לנוקביה. כל שכן בשעתא דיזדווגן כחדא, על ההיא שעתא כתיב, ׳אריה שאג מי… לדף הפיסקה
  7. בא וראה בהתחלה שאג ישאג על נוהו - ובזמן שיצא לקבל בת זוגו ושב הוי אלהיך את שבותך ושב הצדיק להזדוג במקומו (רע ע"ב)
    תא חזי, בקדמיתא כתיב, ׳שאג ישאג על נוהו׳ . ובההוא זמנא כד יפוק לקבלא לבת זוגו, כדין ׳אריה שאג מי לא יירא׳ יהו"ה אלהים ׳דבר מי לא ינבא׳. בההיא שעתא כתיב, ׳ושב יהו"ה… לדף הפיסקה