ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 31: הן עוד היום גדול - סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו › פיסקה 2 (רע ע"א)

דבר אחר הן עוד היום גדול - זהו יום מהומה ומבוסה ומבוכה שנחרב בו בית המקדש ונמשך בזכות מעשים רעים

ואתחנן · הן עוד היום גדול - סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו · מאמר 31 · פיסקה 2 · דף רע ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳, דָּא הוּא יוֹם דְּאִקְרֵי ׳יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה׳ (ישעיהו כב, ה), דִּי בְּהַהוּא יוֹם אִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וּבְגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין, הַהוּא יוֹמָא אִתְמְשַׁךְ וְאִתְרְבֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳, בְּגִין דְּאִינּוּן מַשְׁכִין לֵיהּ לְהַהוּא יוֹמָא. ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בִּזְכוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳ - זֶהוּ הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה׳ (ישעיה כב, ה) - שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, הַיּוֹם הַהוּא נִמְשַׁךְ וְהִתְגַּדֵּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳ (בראשית כט, ז) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים אֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם. ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳הן עוד היום גדול׳, דא הוא יום דאקרי ׳יום מהומה ומבוסה ומבוכה׳ (ישעיהו כב, ה), די בההוא יום אתחריב בי מקדשא, ונפלו ישראל בגלותא. ובגין עובדין בישין, ההוא יומא אתמשך ואתרבי, הדא הוא דכתיב ׳הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה׳, בגין דאינון משכין ליה לההוא יומא. ׳השקו הצאן׳, כמה דאתמר במלי דאורייתא, דהא בזכותא דאורייתא יפקון ישראל מן גלותא.

התרגום: דבר אחר ׳הן עוד היום גדול׳ - זהו היום שנקרא ׳יום מהומה ומבוסה ומבוכה׳ (ישעיה כב, ה) - שבאותו היום נחרב בית המקדש ונפלו ישראל בגלות. ומשום המעשים הרעים, היום ההוא נמשך והתגדל. זהו שכתוב, ׳הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה׳ (בראשית כט, ז) - משום שהם מושכים את אותו היום. ׳השקו הצאן׳ - כמו שנאמר ׳בדברי תורה, שהרי בזכות התורה יצאו ישראל מן הגלות׳.

מן המפרשים

אור החמה: ד"א הן עוד היום וגו' לשל הקודם אהדר יום לזמן הגלות בעצמו דהיינו אותם אלף שנים יומו של הקב"ה יתאריך ודחיקא מילתא דנימא יום גדול אל הזמן בעצמו שהרי שנותיו קצוב אלף שנה לכך פי' יום הקליפה עצמה ושליטותיה שהחריבה הבית והגלה את…

קרני אור: יום מהומה יום מהומה כו'. ר"ל הקליפה נק' יום מהומה כו', והיא חרבה בהמ"ק, וק"ל. וז"ש ' די בההוא יום ' כו':

הסולם: ד"א הן עוד וגו': פירוש אחר. הן עוד היום גדול, זה היום שנקרא יום מהומה ומבוסה ומבוכה , אשר ביום ההוא נחרב בית המקדש וישראל נפלו בגלות. ומשום המעשים הרעים שעושים ישראל, יום ההוא נמשך ומתגדל. ז"ש, הן עוד היום גדול לא עת האסף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: