ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ואתחנן · מאמר 31

הן עוד היום גדול

זוהר ח"ג, פרשת ואתחנן, דף רע.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו

הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה - כשיתעוררו ישראל בתשובה בזכות התורה ישובו מהגלות יום אחד בלבד

פָּתַח וְאָמַר, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ז). הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ בִתְשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְקַבְּצוּ מִן הַגָּלוּת. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי יוֹם אֶחָד תִּהְיֶה גָלוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא יוֹתֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ (איכה א, יג). וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, אוֹמֵר הקב"ה: ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳ - בְּלִי זְכוּת וּבְלִי מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים. אֲבָל רְפוּאָה אַחַת יֵשׁ לִי לָכֶם: ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳, הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, שֶׁתֻּשְׁקוּ מֵהַמַּיִם שֶׁל הַתּוֹרָה. ׳וּלְכוּ רְעוּ׳, לְמָקוֹם שֶׁל מְנוּחָה, לְמָקוֹם טוֹב וְכִסּוּף שֶׁל נַחֲלַתְכֶם.

בלשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ז). הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דְּכַד יִשְׂרָאֵל יִתְּעֲרוּן תְּשׁוּבָה לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּזְכוּ אוֹרַיְיתָא יְתוּבוּן לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן מִן גָּלוּתָא. דְּהָא וַדַּאי יוֹמָא חַד יְהֵא גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא יַתִּיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ (איכה א, יג). וְאִי לָא יְתוּבוּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳, בְּלָא זְכוּ וּבְלָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן. אֲבָל אַסְוָתָא חַד לְכוּ, ׳הַשְׁקוּ הַצֹאן׳, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְשַׁקְייוּ מֵימֵי אוֹרַיְיתָא. ׳וּלְכוּ רְעוּ׳, לַאֲתָר דְּנַיְיחָא לַאֲתָר טָבָא וְכִסּוּפָא דְּאַחֲסַנְתֵּיכוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דבר אחר הן עוד היום גדול - זהו יום מהומה ומבוסה ומבוכה שנחרב בו בית המקדש ונמשך בזכות מעשים רעים

דָּבָר אַחֵר ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳ (בראשית כט, ז) - זֶהוּ הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה׳ (ישעיה כב, ה) - שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, הַיּוֹם הַהוּא נִמְשַׁךְ וְהִתְגַּדֵּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳ (בראשית כט, ז) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים אֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם. ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳ (בראשית כט, ז), דָּא הוּא יוֹם דְּאִקְרֵי ׳יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה׳ (ישעיהו כב, ה), דִּי בְּהַהוּא יוֹם אִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וּבְגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין, הַהוּא יוֹמָא אִתְמְשַׁךְ וְאִתְרְבֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳, בְּגִין דְּאִינּוּן מַשְׁכִין לֵיהּ לְהַהוּא יוֹמָא. ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בִּזְכוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ומה ישראל אומרים לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים - עד שיתכנסו שאר הימים העליונים ויגללו את האבן מעל הבאר

וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים? ׳וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ח) - עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל שְׁאָר הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים. ׳וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן׳ - וִיבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט ׳עַל פִּי הַבְּאֵר׳, וְנִמְצֵאת אוֹתָהּ הַבְּאֵר עִמָּנוּ בַּגָּלוּת. וּכְשֶׁמִּתְגַּלָּה הַבְּאֵר הַזּוֹ וְאוֹתָהּ הָאֶבֶן לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלֶיהָ, מִיָּד ׳וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן׳.

בלשון הזוהר

יִשְׂרָאֵל מַאי קָא אַמְרֵי. ׳וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים׳ - עַד דְּיִתְכַּנְּשׁוּ כָּל שְׁאַר יוֹמִין עִלָּאִין. ׳וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן׳ - וְיִגַּנְדְּרוּן לְהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא דְּהַהוּא יוֹמָא דְּשַׁלְטָא ׳עַל פִּי הַבְּאֵר׳, וְאִשְׁתְּכָחַת הַהִיא בְּאֵ"ר בְּגָלוּתָא עִמָּנָא. וְכַד אִתְגַּלְיָיא הַאי בְּאֵ"ר, וְהַהוּא אֶבֶן לָא שַׁלְטָא עָלָהּ, מִיַּד ׳וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ועתיד הקבה בסוף הימים להחזיר את ישראל לארץ הקדושה - סוד אחרית הימים שבה קבלו עונש בגלות ובה תבוא הנקמה

בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְעָתִיד הקב"ה בְּסוֹף הַיָּמִים לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּלְכַנֵּס אוֹתָם מִן הַגָּלוּת. החזרה והכינוס שני ענינים, וּמִי הֵם ׳סוֹף הַיָּמִים׳? אוֹתָהּ שֶׁהִיא ׳אַחֲרִית הַיָּמִים׳ שהיא מדרגה ולא רק נקודת זמן, היא המלכות שהיא סוף כל הספירות הנקראות ימים, בְּמדרגת. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ אֶת הַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים ד, ל), וְכָתוּב ׳וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים לא, כט). ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ דַּוְקָא, שבה עצמה סבלו ובה עצמה ייגאלו. וְזוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ קִבְּלוּ עֹנֶשׁ בַּגָּלוּת. וּבָזוֹ יַעֲשֶׂה הקב"ה נְקָמוֹת לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (במדבר כד, יד). וּבְכָל מָקוֹם זֹּאת הִיא, והקב"ה עָתִיד לַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיה ב, ב) - וְזֶהוּ יוֹם.['הן עוד היום גדול' שנדרש לעיל מיניה]

בלשון הזוהר

וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּסוֹף יוֹמַיָּיא, לְאָהַדְרָא לְיִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּלְאַכְנְשָׁא לוֹן מִגָּלוּתָא. וּמַאן אִינּוּן ׳סוֹף יוֹמַיָּיא׳. הַהוּא דְּהִיא ׳אַחֲרִית הַיָּמִים׳. בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, יִשְׂרָאֵל סַבְלוּ גָּלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים ד, ל), וּכְתִיב ׳וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים לא, כט). ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ דַּיְיקָא, וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים דָּא, קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּגָלוּתָא. וּבְדָא יַעְבִּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין לְיִשְׂרָאֵל תְּדִירָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (במדבר כד, יד). וּבְכָל אֲתָר דָּא הִיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאָתָבָא לָהּ לְאַתְרָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו ב, ב) - וְדָא הוּא יוֹם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ומשהתחיל הצל להעשות בראשית היום האחר - כזמן חורבן בית המקדש, שעור הצל ששה קמצים וחצי כגודל מדת אדם

וּמִשֶּׁהִתְחִיל הַצֵּל לְהֵעָשׂוֹת בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם הָאַחֵר, הָיָה כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנָטָה הַצֵּל לְהִכָּנֵס. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיה ו, ד). יוֹם וָצֵל הוּא סוֹף הַגָּלוּת. וְהַשִּׁעוּר שֶׁל הַצֵּל הַזֶּה שִׁשָּׁה קְמָצִים וָחֵצִי. וְגוּדָל שֶׁל מִדָּה שֶׁל אָדָם, גֶּבֶר בֵּין גְּבָרִים. וְהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁבֵּין הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ׳ - בַּגָּלוּת, וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ - לְהַשְׁרוֹת אוֹתָם הקב"ה עֲלֵי אָרֶץ.

בלשון הזוהר

וּמִדְּשָׁארֵי צֵל לְמֶעְבַּד בְּשֵׁירוּתָא דְּיוֹמָא אָחֳרָא, כְּמָה בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲרִיב מַקְדְּשָׁא הֲוָה, וְנָטָה צֵל לְמֵיעַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיהו ו, ד). יוֹם וְצֵל, הוּא סוֹף גָּלוּתָא. וְשִׁיעוּרָא דְּהַאי צֵל, שִׁית קְמָצִין וּפַלְגָּא. וּבְגוּדָל דְּמִשְׁחָא דְּבַר נָשׁ, גְּבַר בֵּין גּוּבְרִין. וְדוּכְרָנָא דְּהַאי רָזָא דְּבֵין חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ׳ - בְּגָלוּתָא, וְלָא הֲוֵינָא יַדְעֵי ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳, לְאַשְׁרָאָה לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵי אָרֶץ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אשרי חלקו מי שרואה אותו ואשרי חלקו מי שלא רואה אותו - אוי למי שיזדמן כשיבקש האריה הגדול להתחבר עם נקבתו

וְשָׁב יְהֹוָ"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ.אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ, כשיבוא המשיח, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁלֹּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. מפני חבלי אותה שעה כשאחז''ל (סנהדרין צח: 'ייתי ולא איחמיניה') אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן כְּשֶׁיְּבַקֵּשׁ הָאַרְיֵה הַגָּדוֹלז"א, 'וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין' (יחזקאל א י), פני החסד שבמרכבה, לְהִתְחַבֵּר עִם נְקֵבָתוֹ.מלכות אף בשעת התביעה בלבד, להקימה מן העפר (מקדש מלך), כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּזְדַּוְּגוּ יַחַד, בעת הפקידה, או לכל מי שאינו מהוגן באותה שעה (מקדש מלך), עַל אוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא וְגוֹ'׳ אף מן השאגה עצמה,, כענין המשל שגילוי גדול ופתאומי, מבהיל את שאינו ראוי לו. (עמוס ג, ח).

בלשון הזוהר

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּלָא חָמֵי לֵיהּ. וַוי לְמַאן דְּיִזְדָּמַן כַּד יִתְבַּע אַרְיָא רַבְרְבָא, לְאִתְחַבְּרָא לְנוּקְבֵיהּ. כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁעֲתָא דְּיִזְדַּוְּוגֻן כַּחֲדָא, עַל הַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא וְגוֹ'׳ (עמוס ג, ח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בא וראה בהתחלה שאג ישאג על נוהו - ובזמן שיצא לקבל בת זוגו ושב הוי אלהיך את שבותך ושב הצדיק להזדוג במקומו

בֹּא וּרְאֵה, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ שאגה ראשונה בגלות, על חורבן נוהו, ולקרני אור 'נוהו' היא המלכות עצמה שהלכה אף היא בגלות, (ירמיהו כה, ל). וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כְּשֶׁיֵּצֵא לְקַבֵּל אֶת בַּת זוּגוֹ, שאגה שנייה בעת הגאולה, אֲזַי אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא יהו"ה אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא. שהשאגה מולידה נבואה, כשם שהראשונה הולידה יראה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ל, ג). מַה זֶּה ׳וְשָׁב׳ ולא נאמר 'והשיב',? - אֶלָּאשמע מינה שעל השכינה הכתוב מדבר הקב"ה מֵשִׁיב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְשָׁב הַצַּדִּיקז"א לְהִזְדַּוֵּג בִּמְקוֹמוֹ. 'ושב' סובל שני עניינים, שיבת כנסת ישראל (מדלא כתיב והשיב) ושיבת הצדיק, א"נ שני 'ושב' נדרשים, אחד מיוחד לצדיק ואחד לכנס"י (מקדש מלך) אֲזַיעל אותה שעה כָּתוּב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּישיבת קבע שלאחר השיבה יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ *** (תהלים קמ, יד).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיהו כה, ל). וּבְהַהוּא זִמְנָא כַּד יִפּוּק לְקַבְּלָא לְבַת זוּגוֹ, כְּדֵין אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא יהו"ה אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ל, ג). ׳וְשָׁב׳ מַאי הוּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁב כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְשָׁב צַדִּיק לְאִזְדַּוְּוגָא בְּאַתְרֵיהּ. כְּדֵין כְּתִיב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

משנה: הראש הלבן והחיה בעלת עשר הקרנים

סוד יצירת אדם מהעפר, גניזתו, ותחיית המתים לעתיד לבא

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.