משנה: הראש הלבן והחיה בעלת עשר הקרנים
סוד יצירת אדם מהעפר, גניזתו, ותחיית המתים לעתיד לבא
משנה לכם בני אדם בעלי החכמה קול קורא - בשעה שהראש הלבן התקין הראש רשום ממעלה למטה בעטור אגם מים
מִשְׁנָה, לָכֶם בְּנֵי אָדָם, בַּעֲלֵי הַחָכְמָה, בַּעֲלֵי הַתְּבוּנָה, קוֹל קוֹרֵא: מִי מִכֶּם שֶׁהִתְחַכֵּם וְיוֹדֵעַ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרֹאשׁ הַלָּבָן הִתְקִין הָרֹאשׁ, רָשׁוּם מִמַּעְלָה לְמַטָּה וּמִמַּטָּה לְמַעְלָה. הִתְקִין צַד הַצָּפוֹן בְּעִטּוּר שֶׁל אֲגַם מַיִם, בּוֹ רָשׁוּם הָעֹמֶק שֶׁל הַתְּהוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּתוֹכוֹ. יָרְדָה דַרְגָּה טְמִירָה אַחַת בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִשּׁוּמִים שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עוֹלָמוֹת.
בלשון הזוהר
מַתְנִיתִין, לְכוֹן בְּנֵי נָשָׁא, מָארֵי דְּחָכְמְתָא, מָארֵי דְּסֻכְלְתָנוּ, קָלָא קָרֵי. מַאן מִנְּכוֹן דְּאִתְחַכָּם וְיָדַע, בְּשַׁעֲתָא דְּרֵישָׁא חִיוָּורָא, אַתְקִין רֵישָׁא, רְשִׁימָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לְעֵילָּא. אַתְקִין סְטָר צָפוֹן, בְּעִטּוּרָא דְּקוּנָארִיתָא, בֵּיהּ רָשִׁים עוּמְקָא דִּתְהוֹמָא עִלָּאָה, דְּסָלִיק וְנָחִית בְּגַוֵּויהּ. נָחִית חַד דַּרְגָּא טְמִירָא, בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה רְשִׁימִין, דְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה עָלְמִין.
תחתיו בצלו חוסה חית בר אחת ולה עשר קרנים - כשעולה הולכת ביום נסתרת בלילה ונוסעים עמה ששים שבטי אש
׳תַּחְתָּיו בְּצִלּוֹ חוֹסָה חַיַּת בָּר אַחַת׳ (דניאל ד, ט), ׳וְלָהּ עֶשֶׂר קַרְנַיִם׳. (שם) ׳וְאֵלּוּ עֵינַיִם כְּמוֹ עֵינֵי אֱנוֹשׁ לַחַיָּה, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת׳. כְּשֶׁעוֹלָה, הוֹלֶכֶת בַּיּוֹם, נִסְתֶּרֶת בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת, נִסְתֶּרֶת בַּיּוֹם, וְהוֹלֶכֶת בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁנּוֹסַעַת, מִזְדַּעְזְעִים אַרְבַּע מַגְרֵפוֹת שֶׁאֲחוּזִים בְּיָדֶיהָ. וְנוֹסְעִים עִמָּהּ שִׁשִּׁים שִׁבְטֵי אֵשׁ, כָּל אֶחָד חֶרֶב שְׁנוּנָה עַל יְרֵכוֹ.
בלשון הזוהר
׳תְּחוֹתֵיהּ תַּטְלֵל׳ (דניאל ד, ט) חַד ׳חֵיוַת בָּרָא׳, ׳וְקַרְנַיִן עֶשֶׂר לָהּ׳ (דניאל ז, ז). וַאֲרוּ ׳עַיְינִין כְּעַיְינֵי אֱנָשָׁא׳ לְחֵיוָתָא, ׳וּפוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן׳. כַּד סַלְּקָא, אַזְלַא בִּימָמָא, טְמִירָא בְּלֵילְיָא. כַּד נַחְתָּא, טְמִירָא בִּימָמָא, וְאַזְלָא בְּלֵילְיָא. כַּד נַטְלָא, מִזְדַּעְזְעָן אַרְבַּע מַגְרוֹפֵי דַּאֲחִידָן בִּידָהָא. וְנַטְלִין עִמָּהּ שִׁתִּין פּוּלְסִין דְּנוּרָא, כָּל חַד חַרְבָּא שִׁנָּנָא עַל יְרֵיכֵיהּ.
עלה ברצון להוציא אדם שליט למטה - התקין בחיה עפר דקיק שכלול מהכל והתפשט בארבעת צדי העולם
עָלָה בְרָצוֹן, לְהוֹצִיא אָדָם שַׁלִּיט לְמַטָּה. הִתְקִין בַּחַיָּה הַזּוֹ עָפָר דַּקִּיק אֶחָד שֶׁכָּלוּל מֵהַכֹּל. נָשַׁב בּוֹ וְהִתְפַּשֵּׁט בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְאַרְבַּע חֲתִיכוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ, אַחַת לְמַעְלָה, אַחַת לְמַטָּה, אַחַת לַצָּפוֹן, אַחַת לַדָּרוֹם.
בלשון הזוהר
סָלִיק בִּרְעוּתָא, לְאַפָּקָא בַּר נָשׁ שַׁלִּיטָא לְתַתָּא. אַתְקִין בְּהַאי חֵיוָתָא חַד עַפְרָא דְּקִיקָא, כָּלִיל מִכֹּלָּא. נָשַׁב בֵּיהּ, אִתְפְּשַׁט בְּד׳ סִטְרֵי עָלְמָא. וְד׳ פּוּלְסִין אִתְגַּלְגָּלוּ, חַד לְעֵילָּא, חַד לְתַתָּא, חַד לַצָּפוֹן, חַד לַדָּרוֹם.
אילן אחד גדול וחזק הזדוג עמה בענף יפה - הוציאו רוח טמירה ומלא עסת העפר והמליכו על כל העולם, לא שמר המצוה והשיב רוחו
אִילָן אֶחָד גָּדוֹל וְחָזָק הִתְחַבֵּר וְהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ בְּעָנָף אֶחָד יָפֶה שֶׁמַּרְאֵהוּ שִׂמְחַת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳ (תהילים מח, ג). עִמּוֹ הִזְדַּוֵּג, הוֹצִיאוּ רוּחַ טְמִירָה אַחַת, וּמִלֵּא אוֹתָהּ עִסַּת הֶעָפָר, וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִמְלִיךְ אוֹתוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם וְהִשְׁלִיט אוֹתוֹ עַל הַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְגוֹ'׳ (שם ח, ז). נִצְטַוָּה עַל אוֹתוֹ הָאִילָן, לֹא שָׁמַר אֶת הַמִּצְוָה. הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת רוּחוֹ אֵלָיו, וְאוֹתָהּ הַחַיָּה לָקְחָה אוֹתוֹ. אָז הִזְמִינוּ כְּלִי אַחֵר וְעָמַד בֵּינֵיהֶם. בְּקֶשֶׁר הַחִקּוּקִים בֵּין מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁנֶּאֶחְזוּ בַּצִּיּוּר [ בדפוס ] שֶׁל הָעִטּוּרִים.
בלשון הזוהר
אִילָנָא חַד רַבְרְבָא וְתַקִּיף, אִתְחַבָּר וְאִזְדְּוַוג בָּהּ בְּחַד עַנְפָּא שַׁפִּירָא, דְּחֵזוּ חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳ (תהילים מח, ג). בֵּיהּ אִזְדְּוַוג, אַפִּיקוּ חַד רוּחָא טְמִירָא, וּמַלְיָא לְהַהוּא גְּבִילוּ דְּעַפְרָא, וְקָאִים עַל רַגְלוֹי, וְאַמְלְכֵיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וְשַׁלְטֵיהּ עַל כֹּלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְגוֹ'׳ (תהילים ח, ז). אִתְפְּקִיד עַל הַהוּא אִילָנָא, לָא נָטַר פִּקּוּדָא, אָתִיב מַלְכָּא רוּחֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְהַהוּא חֵיוָתָא נַטְלָא לֵיהּ. כְּדֵין זְמִינִין מָנָא אַחֲרָא, וְקָאִים בֵּינַיְיהוּ. בְּקוּטְרָא דִּגְלִיפִין בֵּין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, בְּטוּפְסְרָא (ס"א: בְּטַפְסָא) דְּעִטּוּרִין אִתְאַחֲדָן.
הדורות האחרונים תפוסים בחטאיהם נשלפה רוחם מהכלי - ונגנז בעפר בין רגבי הנחל ויקומו שנית חילות חילות בארץ הקדושה
הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים תְּפוּסִים בַּחֲטָאֵיהֶם. נִשְׁלְפָה רוּחָם מֵאוֹתוֹ הַכְּלִי שֶׁל הַלְּבוּשׁ, אַחַר כָּךְ נִגְנַז בֶּעָפָר בֵּין רִגְבֵי הַנַּחַל, נִטְמְנוּ וְנִגְנְזוּ. בְּעֶצֶם קָשָׁה אַחַת שֶׁל אוֹתוֹ הַכְּלִי, וְיָקוּמוּ שֵׁנִית חֲיָלוֹת חֲיָלוֹת, מִתְעוֹרְרִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
דָּרִין בַּתְרָאִין, תְּפִיסִין בְּחוֹבַיְיהוּ. אִשְׁתְּלִיף רוּחֵיהוֹן מֵהַהוּא מָאנָא דִּלְבוּשָׁא, לְבָתַר אַגְנִיז בְּעַפְרָא, בֵּין רִגְבֵי נַחֲלָא אִתְטְמָרוּ וְאִתְגְּנִיזוּ. בְּחַד גַּרְמָא תַּקִּיף דְּהַהוּא מָאנָא, יִתְבְּנוּן בְּקַדְמִיתָא, וִיקוּמוּן חֵילִין חֵילִין תִּנְיָינוּת, בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְעָרִין.
ועתיד הקבה ללוש אותו העפר הראשון - ולהכניס בו גבול דק כשאור העסה, ומעין מבית הוי ישקה את נחל השטים ויתישר הכלי
וְעָתִיד הקב"ה לָלוּשׁ אוֹתוֹ הֶעָפָר הָרִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתוֹ הַכְּלִי מַמָּשׁ. וּלְהַכְנִיס בּוֹ גְּבוּל דַּק כְּמוֹ הַשְּׂאוֹר הַזֶּה שֶׁל הָעִסָּה. וּמֵאוֹתָהּ עִסָּה, שֶׁהִיא הַצַּחוּת שֶׁלְּמַעְלָה, יִתְתַּקֵּן וְיִתְיַשֵּׁר כְּלִי כָּשֵׁר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, ׳וּמַעְיָן מִבֵּית יהו"ה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים׳ (יואל ד, יח). מִשּׁוּם ׳שֶׁאוֹתוֹ הַנַּחַל׳ מַגְדִּיל הַחֲבִיבוּת [ הַזְּנוּת ] בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁאוֹתוֹ הַמַּעְיָן הַקָּדוֹשׁ יֵצֵא וְיִכָּנֵס אֵלָיו, אֲזַי יִתְתַּקֵּן וְיִתְיַשֵּׁר, וְלֹא יִהְיֶה בְסִרְחוֹנוֹ כְבָרִאשׁוֹנָה.
בלשון הזוהר
וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִגְבַּל הַהוּא עַפְרָא קַדְמִיתָא, דְּהַהוּא מָאנָא מַמָּשׁ. וּלְאַעֲלָא בֵּיהּ גְּבִילוּ דָּקִיק כְּהַאי חֲמִירָא דְּעִיסָה. וּמֵהַהוּא גְּבִילוּ דְּאִיהוּ צָחוּתָא דִּלְעֵילָּא, יִתְתָּקַּן וְיִתְיְשַׁר מָאנָא דְּכַשְׁרָא. כְּגַוְונָא דְּאָמַר קְרָא, ׳וּמַעְיָן מִבֵּית יהו"ה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִׁטִּים׳ (יואל ד, יח). בְּגִין דְּהַהוּא נַחַל אַסְגֵּי חֲבִיבוּתָא (ס"א: זכותא) (ס"א: זנותא) בְּעָלְמָא. וְכַד הַהוּא מַעְיָינָא קַדִּישָׁא, יִפּוּק וְיֵיעוּל לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין יִתְתָּקַּן וְיִתְיְשַׁר, וְלָא יְהֵא בְּסוּרְחָנֵיהּ כְּקַדְמִיתָא.
ואותם שלא זוכים יקומו להדון בדין המלך העליון - רבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות
וְאוֹתָם שֶׁלֹּא זוֹכִים, יָקוּמוּ לְהִדּוֹן בַּדִּין שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב). וְאָז כָּתוּב, ׳כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יהו"ה כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם׳ (ישעיהו סו, כב). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳ (תהלים פט, נג). יִמְלֹךְ ׳יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
בלשון הזוהר
וְאִינּוּן דְּלָא זָכָּאן, יְקוּמוּן לְאִתְדְּנָא בְּדִינָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב). וּכְדֵין כְּתִיב, ׳כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה עוֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יהו"ה כֵּן יַעֲמוֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם׳ (ישעיהו סו, כב). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. יִמְלוֹךְ ׳יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
ועשית שלחן עצי שטים
סוד מנהגי בציעת הלחם והברכה על שלחן המלך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.