ועשית שלחן עצי שטים
סוד מנהגי בציעת הלחם והברכה על שלחן המלך
פתח ועשית שלחן עצי שטים - מנהגים יפים שנהגו בעלי סעודת המלך, שלשה מסבים כנגד שלשה אבות כהנים לוים וישראלים
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'׳ (שמות כה, כג). בֹּא רְאֵה, מִנְהָגִים טוֹבִים וְיָפִים הָיוּ נוֹהֲגִים בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם מִבְּנֵי שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. גָּדוֹל אֶחָד מִבְּנֵי הַסְּעוּדָה נוֹטֵל יָדָיו בִּזְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לַסְּעוּדָה לְהָסֵב. הַגָּדוֹל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, הַשֵּׁנִי תַּחְתָּיו, וְהַשְּׁלִישִׁי תַּחַת הַשֵּׁנִי. וְאֵלֶּה נִקְרְאוּ שְׁלֹשָׁה מִטּוֹת, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וּכְנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵין לָהֶם סֵדֶר, אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם זוֹכֶה.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'׳ (שמות כה, כג). תָּא חֲזִי, מִנְהָגִין טָבִין וְשַׁפִּירָן הֲווֹ נַהֲגֵי מָארֵי דִּסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, לְאַחֲזָאָה דְּאִינּוּן מִבְּנֵי פָּתוֹרָה דְּמַלְכָּא. חַד (חדא), רַבְרְבָא מִבְּנֵי סְעוּדָתָא, נָטִיל יְדוֹי בְּזִמְנָא דְיֵיעַלוּן (דייעול) לִסְעוּדָתָא לְהָסֵב. גָּדוֹל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, תִּנְיָינָא תְּחוֹתֵיהּ, וּתְלִיתָאָה תְּחוֹת תִּנְיָינָא. וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ ג' מִטּוֹת, לָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן, וְלָקֳבֵל כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ, לֵית לוֹן סֵדֶר, אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה.
שנית בעל הבית בוצע בעין יפה ומשלים הברכה - אין המסבים רשאים לטעום עד שיטעם המברך ואין הבוצע רשאי עד יכלה אמן
שֵׁנִית, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה, וּמַשְׁלִים הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ בּוֹצֵעַ. וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁל הַמִּשְׁנָה, שֶׁאֵין הַמְּסֻבִּים רַשָּׁאִים לִטְעֹם עַד שֶׁיִּטְעֹם הַמְבָרֵךְ, וְאֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִטְעֹם עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַמְּסֻבִּים. וְאִם רְצוֹנוֹ לְחַלֵּק כָּבוֹד, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְעוֹד פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת.
בלשון הזוהר
תִּנְיָינָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, כְּדֵי שֶׁיִבְצַע בְּעַיִן יָפָה, וּמַשְׁלִים בִּרְכָתָא, וּלְבָתַר בּוֹצֵעַ. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, דְּאֵין הַמְסוּבִּין רַשָׁאִין לִטְעוֹם, עַד שֶׁיִטְעוֹם הַמְּבָרֵךְ, וְלֵית הַבּוֹצֵעַ רַשָׁאי לִטְעוֹם, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַמְסוּבִּין. וְאִם רְעוּתֵיהּ לְחַלֵּק כָּבוֹד, הָרְשׁוּת בִּידֵיהּ. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, דְּאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, בְּגִין דִּיבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת.
ודרך סוד בעל הבית בוצע זה עמודא דאמצעיתא - ובשבת בוצע משתי ככרות שהן ה"ה, הפרורים כביצה כנגד טפות הזרע
וְדֶרֶךְ סוֹד, ׳בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצֹעַ מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, שֶׁהֵן ה' ה' - ׳בַּעַל הַבַּיִת׳ - זֶה ו' שֶׁל הָאֶמְצַע. (וּבְצוּרָה זוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה) וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְרַעַבְתָנוּת, יָכוֹל לִבְצֹעַ בָּהּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּבֵּיצָה. מַה זֶּה ׳כַּבֵּיצָה׳? - י' וְי'. וְהֵן הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נִקְרָאִים פֵּרוּרִים שֶׁבְּכַזַּיִת. וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד טִפּוֹת הַזֶּרַע. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶן וְזוֹרְקָן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה׳ (איוב טו, כג) - וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ: אַיֵּה מִי שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו? וְלֹא מוֹצֵא.
בלשון הזוהר
וְאֹרַח רָזָא, ׳בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ׳ - דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצוֹעַ מִשְּׁנֵי כִּכָּרוֹת, דְּאִינּוּן ה' ה' ׳בַּעַל הַבַּיִת׳ - דָּא ו' דְּאֶמְצָעִיתָא. (וכגוונא דא ובגין דא) וּבְגִין דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה כְּרַעַבְתָּנוּתָא, יָכִיל לְמִבְצַע בָּהּ לְכָל חַד וְחַד כַּבֵּיצָה. מַאי ׳כַּבֵּיצָה׳ - י' וְי'. אִינּוּן נְקוּדִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי פִּרוּרֵי בְּכַזַּיִת. וְאִלֵּין לָקֳבֵל טִפִּין דְּזֶרַע. וּמַאן דִּמְזַלְזֵל בְּהוֹן, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עֲנִיּוּתָא קָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָזִיל נָע וָנָד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה׳ (איוב טו, כג) - וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ אַיֵּה מַאן דִּמְרַחֵם עָלֵיהּ, וְלָא יִשְׁכַּח.
ופרורים כזית הם בצדיק שכותש כתישות מהזיתים - והאורח מברך, ברכות לראש צדיק חי העולמים
וּפֵרוּרִים בְּכַזַּיִת, הֵם בְּצַדִּיק, וְהוּא כּוֹתֵשׁ כְּתִישׁוֹת מֵאוֹתָם הַזֵּיתִים. וְהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ׳ (משלי ד, יח) - ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו) חַי הָעוֹלָמִים, וְלָכֵן הָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.
בלשון הזוהר
וּפִרוּרִים בְּכַזַּיִת, אִינּוּן בְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ כַּתִישׁ כְּתִישׁוּ מֵאִינּוּן זֵיתִים. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ׳ (משלי ד, יח) - ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו) חַי עָלְמִין, וּבְגִין דָּא אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.
מעשה בינוקא ולחם עם קרב
סוד כלי המלחמה הרוחניים בקריאת שמע ומוץ ותבן הפטורים מן המעשר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.