מעשה בינוקא ולחם עם קרב
סוד כלי המלחמה הרוחניים בקריאת שמע ומוץ ותבן הפטורים מן המעשר
מעשה בינוקא בן חמש שנים שהתקין מנורה ושלחן - בעל הבית בוצע ואורח מברך, צעיר אני לימים ואתם ישישים
בֵּין כָּךְ הֲרֵי בָּא אֵלָיו בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי אֲנִי וְהַחֲבֵרִים לְאַכְסַנְיָה אַחַת, וְהָיָה שָׁם יַנּוּקָא אֶחָד, קָם וְהִתְקִין לָנוּ מְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן, הוּא מֵעַצְמוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה אֶלָּא מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהִתְקִין שֻׁלְחָן מִכָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, אֲבָל ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ (איוב לב, ו), עַד שֶׁאֶטֹּל רְשׁוּת מִכֶּם. אָמַרְתִּי לוֹ, אֱמֹר בְּנִי מַלְאַךְ יהו"ה.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, הָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא אָתָא לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, יוֹמָא חַד אֲזִילְנָא אֲנָא וְחַבְרַיָּיא לְאַכְסַנְיָא חֲדָא, וַהֲוָה תַּמָּן יַנוּקָא חֲדָא, קָם וְתָקִין לָן מְנַרְתָּא וּפָתוֹרָא אִיהוּ מִגַּרְמֵיהּ, כְּאִלּוּ הֲוָה מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין, וְלָא הֲוָה אֶלָּא מִבֶּן חָמֵשׁ שְׁנִין, וְתָקִין פָּתוֹרָא מִכָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. אָמַר, הָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּבַעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, אֲבָל ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָּחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ (איוב לב, ו), עַד דְּאֶטּוֹל רְשׁוּת מִכֶּם. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי מַלְאָכָא דַּיהו"ה.
אמר להם רציתם לחם תפנוקים בלי קרב או לחם עם קרב - שעת אכילה שעת מלחמה, מי שינצח בקרב הוא אוכל ובוצע לכלם
אָמַר לָנוּ, אַתֶּם רְצִיתֶם לֶחֶם תַּפְנוּקִים בְּלִי קְרָב, אוֹ לֶחֶם עִם קְרָב. שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁל הַמִּשְׁנָה, שְׁעַת אֲכִילָה שְׁעַת מִלְחָמָה. וְאִם רְצִיתֶם שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו קְרָב, אֵין אֶחָד אוֹכֵל. אֶלָּא מִי שֶׁיְּנַצַּח בַּקְּרָב, הוּא אוֹכֵל וּבוֹצֵעַ לְכֻלָּם. אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים, בְּנִי, אַתָּה קָטָן, וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְתָּ אֵיךְ נִלְחָמִים גְּבָרִים גְּדוֹלִים בְּחֶרֶב, בְּנִעְנוּעַ הַחֶרֶב, בְּרֹמַח, בְּקֶשֶׁת, בְּחִצֵי הַקֶּשֶׁת, בְּמַקְלֵעַ וּבְאַבְנֵי מַקְלֵעַ.
בלשון הזוהר
אָמַר לָן, אַתּוּן בָּעִיתוּן לֶחֶם תַּפְנוּקֵי בְּלָא קְרָבָא, אוֹ לֶחֶם בִּקְרָבָא. דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, שְׁעַת אֲכִילָה שְׁעַת מִלְחָמָה. וְאִי בָּעִיתוּ לְמֶהֱוֵי קְרָבָא עָלֵיהּ, לֵית חַד אָכִיל. אֶלָּא מַאן דְּנָצַח קְרָבָא, אִיהוּ אָכִיל וּבוֹצֵעַ לְכֻלְּהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא, בְּרִי, אַנְתְּ זְעֵיר, וַעֲדַיִין לָא יַדְעַת אֵיךְ מְגִיחֵי גַּבְרִין רַבְרְבִין בְּחַרְבָּא, בְּנִעְנוּעָ דְּחַרְבָּא, בְּרוֹמְחָא, בְּקַשְׁתָּא, בְּגִירִין דְּקַשְׁתָּא, בְּקִירְטָא, בְּאַבְנִין דְּקִירְטָא.
אל יתהלל חוגר כמפתח - כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאוחז חרב פיפיות, ונענוע החרב לששה צדדים ו' י' ה"ה אדני
אָמַר לָהֶם, (מלכים א כ יא) ׳אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ׳ - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּקְרִיאַת שְׁמַע פֵּרְשׁוּהָ, כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמט ו) ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳. וְנִעְנוּעַ הַחֶרֶב צָרִיךְ לְנַעְנְעָהּ לְשִׁשָּׁה צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ וְעַל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְזוֹ ו׳, גּוּף הַחֶרֶב. י׳ רֹאשׁ הַחֶרֶב. ה"ה, שְׁתֵּי פִיפִיּוֹת. נַרְתִּיק הַחֶרֶב, אֲדנָי.
בלשון הזוהר
אָמַר לְהוּ, (מלכים א כ יא) ׳אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ׳ - דְּהָא וַדַּאי בְּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹקְמוּהָ, כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִילּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, דִּכְתִּיב, (תהילים קמט ו) ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳. וְנִעְנוּעָא דְּחַרְבָּא, צָרִיךְ לְנַעְנְעָא לֵיהּ לְשִׁית סִטְרִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ, וְעַל ד׳ רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְדָא ו׳, גּוּף הַחֶרֶב. י׳, רֹאשׁ הַחֶרֶב. ה"ה, תְּרֵי פִּיּוֹת. נַרְתְּקָא דְּחַרְבָּא, אֲדֹנָי.
רומח רמח בקריאת שמע עם שש תבות היחוד - מגן וחרב מיכאל גבריאל נוריאל, קשת יורה חצים, מקלע חמשה אבני שמע ישראל
רֹמַח, רמ"ח בַּקְּרִיאַת שְׁמַע, עִם שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, הֲרֵי רוֹמַ"ח. מָגֵ"ן עִם חֶרֶב, מִיכָאֵל גַּבְרִיאֵל נוּרִיאֵל, הַשַּׁמָּשִׁים שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. קֶשֶׁת שֶׁיּוֹרָה חִצִּים, וְכָל זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ אֵינוֹ מוֹלִיד. מַקְלֵעַ, זֶה קְרִיאַת שְׁמַע. חֲמִשָּׁה אַבְנֵי מַקְלֵעַ, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד). כְּנֶגְדָּם, וַיִּקַּח דָּוִד ׳חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳ (שמואל א יז, מ). וּכְשֶׁשָּׂם אוֹתָם בַּמַּקְלֵעַ, שֶׁהִיא שָׂפָה, וְהִיא שְׁכִינָה, נַעֲשׂוּ אֶחָד כָּל הַחֲמִשָּׁה, וְהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי.
בלשון הזוהר
רוּמְחָא, רמ"ח בְּקְרִיאַת שְׁמַע, עִם שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, הָא רוֹמַ"ח. מָגֵ"ן עִם חַרְבָּא, מִיכָאֵל גַּבְרִיאֵל נוּרִיאֵל, שַׁמָּשִׁין דְּג׳ אֲבָהָן. קֶשֶׁת דְּזָרִיק חִצִּים, וְכָל זֶרַע דְּאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ אֵינוֹ מוֹלִיד. קִירְטָא, דָּא קְרִיאַת שְׁמַע. ה׳ אֲבָנִין דְּקִירְטָא, (דברים ו ד) ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳. לָקֳּבְלַיְיהוּ, (שמואל א יז מ) ׳וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳. וְכַד שַׁוֵּי לְהוֹן בְּקִירְטָא, דְּאִיהִי שָׂפָה, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, אִתְעָבִידוּ חַד כֻּלְּהוּ ה׳, וְקָטִיל לִפְלִשְׁתָּאָה.
ועד עכשיו זרקתי אבן זו לסמאל שהוא אבן מצור - והרסתי את המצור שלו, עכשיו יתברר שאני יודע להלחם בכל הכלים
וְעַד עַכְשָׁיו זָרַקְתִּי אֶבֶן זוֹ לְסָמָאֵל, שֶׁהוּא אֶבֶן מָצוֹר, וְהָרַסְתִּי אֶת הַמָּצוֹר שֶׁלּוֹ וְהִשְׁפַּלְתִּיו לְמַטָּה. וְלָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם, ׳אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ׳. כָּעֵת יִתְבָּרֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִלְחָמִים גְּבָרִים גְּדוֹלִים בַּחֲרָבוֹת, בְּרֹמַח, בְּקֶשֶׁת, בְּמַקְלֵעַ. תָּמַהְנוּ וְלֹא יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר לְפָנָיו. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים, כָּעֵת נִרְאֶה מִי יִהְיֶה מַרְוִיחַ אֶת הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא לֶחֶם הַמּוֹצִיא.
בלשון הזוהר
וְעַד כְּעַן זָרִיקְנָא הַאי אַבְנָא לְסָמָאֵל, דְּאִיהוּ אֶבֶן מָצוֹר, וְהָרַסְנָא מָצוֹר דִּילֵיהּ, וְאַשְׁפַּלְנָא לֵיהּ לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא אֲמֵינָא לְכוֹן, ׳אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ׳. כְּעַן יִתְבָּרֵר לְכוֹן, דַּאֲנָא יְדַעְנָא אֵיךְ מַגִיחִין גֻּבְרִין רַבְרְבִין בְּסַיְיפִין, בְּרוּמְחָא, בְּקַשְׁתָּא, בְּקִירְטָא. תַּוַּוהְנָא וְלָא יָכִילְנָא לְמַלְּלָא קַמֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן, כְּעַן נֶחֱזֵי מַאן יְהֵא מָרְוָוח נַהֲמָא, דְּאִיהוּ לֶחֶם הַמּוֹצִיא.
פתח והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה להוי - במה נתרמת שכינה שהיא ה' של המוציא, מוץ ותבן פטורים מן המעשר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהו"ה׳ (במדבר טו, יט) - בַּמֶּה נִתְרֶמֶת שְׁכִינָה (נ"א: בְּהַאי), שֶׁהִיא ה' שֶׁל הַמּוֹצִיא, שֶׁבֵּאֲרוּ עָלֶיהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַבּוֹצֵעַ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בַּהֵ"א? אֶלָּא וַדַּאי הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁל הַמִּשְׁנָה, מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּכְשֶׁהִיא בְּמוֹץ וְתֶבֶן, הִיא בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְאֵין לָהּ רְשׁוּת לְהָרִים לְמ' לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ מָ"ה. וְזוֹהִי תְּרוּמָה, תּוֹרָ"ה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁבָּהּ ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְגוֹ'׳ (שמות כד, יח).
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה לַיהו"ה׳ (במדבר טו, יט) - בְּמַאי (נ"א: בְּהַאי) אַתְרִימָת שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי ה' דְּהַמּוֹצִיא, דְּאוֹקִימוּ עָלָהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הַבּוֹצֵעַ, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה'. אֶלָּא וַדַּאי הָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְכַד הִיא בְּמוֹץ וְתֶבֶן, אִיהִי בְּבֵית אֲסוּרִין, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאָרָמָא לְגַבֵּי מ', לְמֶעְבַּד עִמָּהּ מַ"ה. וְהַאי אִיהוּ תְּרוּמָה, תּוֹרָ"ה דְּאִיהִי ה' חוּמָשֵׁי תּוֹרָה, דְּבָהּ ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְגוֹ'׳ (שמות כד, יח).
ובמוץ ותבן של חטה אילן שאכל אדם הראשון - קרב חט למוץ ותבן והסתלקה ממנו יוד עשורה, ואין רשות ליוד לחבר בהא
וּבְמוֹץ וְתֶבֶן שֶׁל חִטָּה, עָלֶיהָ בֵּאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ, אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הָיָה. קֵרַב ח"ט, שֶׁהוּא מוֹץ וְתֶבֶן, לָאוֹת ה', וְהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ י', שֶׁהוּא עִשּׂוּר שֶׁלָּהּ. וְלָכֵן כְּשֶׁהוּא בְּמוֹץ וְתֶבֶן [ שֶׁלָּהּ ], שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עָרְלָה וּפְרִיעָה, פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאֵין רְשׁוּת לָאוֹת י' לְחַבֵּר בָּאוֹת ה', שֶׁהֵם אִישׁ וְאִשָּׁה. וְלָכֵן כָּל הַבּוֹצֵעַ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּהּ. וְצָרִיךְ לִבְצֹעַ מֵהַמָּקוֹם שֶׁבִּשּׁוּלוֹ יָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁבִּשּׁוּל הוּא גְּמַר הַפְּרִי, וְזֶה ו'.
בלשון הזוהר
וּבְמוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה, עָלֵיהּ אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הֲוָה. קָרִיב ח"ט, דְּאִיהוּ מוֹץ וְתֶבֶן, לְאָת ה', וְאִסְתְּלִיק מִנֵּיהּ י', דְּאִיהוּ עִשׂוּר דִּילָהּ. וּבְגִין דָּא כַּד אִיהוּ בְּמוֹץ וְתֶבֶן (שֶׁלָּהּ), דְּאִינּוּן לָקֳבֵל עָרְלָה וּפְרִיעָה, פָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְלֵית רְשׁוּ לְאָת י', לְחַבְּרָא בְּאָת ה', דְּאִינּוּן אִישׁ וְאִשָּׁה. וּבְגִין דָּא, כָּל הַבּוֹצֵעַ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּ-ה'. וְצָרִיךְ לְמִבְצַע מֵאֲתָר דְּבִשׁוּלוֹ יָפֶה, בְּגִין דְּבִשׁוּל אִיהוּ גֶּמֶר פְּרִי, וְדָא ו'.
עשרה דברים בסעודת שבת
סוד נטילת הידים שתי הככרות שלש הסעודות ועשרת הדברים בכוס של ברכה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.