הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה - כשיתעוררו ישראל בתשובה בזכות התורה ישובו מהגלות יום אחד בלבד
ואתחנן · הן עוד היום גדול - סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו · מאמר 31 · פיסקה 1 · דף רע ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח ׳וְאָמַר׳ (בראשית כט, ז) ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'׳. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דְּכַד יִשְׂרָאֵל יִתְּעֲרוּן תְּשׁוּבָה לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּזְכוּ אוֹרַיְיתָא יְתוּבוּן לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן מִן גָּלוּתָא. דְּהָא וַדַּאי יוֹמָא חַד יְהֵא גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא יַתִּיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ (איכה א, יג). וְאִי לָא יְתוּבוּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳, בְּלָא זְכוּ וּבְלָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן. אֲבָל אַסְוָתָא חַד לְכוּ, הַשְׁקוּ הַצֹאן, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְשַׁקְייוּ מֵימֵי אוֹרַיְיתָא. וּלְכוּ רְעוּ, לַאֲתָר דְּנַיְיחָא לַאֲתָר טָבָא וְכִסּוּפָא דְּאַחֲסַנְתֵּיכוֹן.
תרגום
פָּתַח ׳וְאָמַר, (בראשית כט)׳׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳׳ וְגוֹ'׳. הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ בִתְשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְקַבְּצוּ מִן הַגָּלוּת. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי יוֹם אֶחָד תִּהְיֶה גָלוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא יוֹתֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה א) ׳נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ - וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, אוֹמֵר הקב"ה: ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה׳ - בְּלִי זְכוּת וּבְלִי מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים. אֲבָל רְפוּאָה אַחַת יֵשׁ לִי לָכֶם: הַשְׁקוּ הַצּאן, הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, שֶׁתֻּשְׁקוּ מֵהַמַּיִם שֶׁל הַתּוֹרָה, וּלְכוּ רְעוּ, לְמָקוֹם שֶׁל מְנוּחָה, לְמָקוֹם טוֹב וְכִסּוּף שֶׁל נַחֲלַתְכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ׳ואמר׳ (בראשית כט, ז) ׳הן עוד היום גדול וגו'׳. האי קרא אוקמוה, דכד ישראל יתערון תשובה לקמי קודשא בריך הוא, בזכו אורייתא יתובון לארעא קדישא, ויתכנשון מן גלותא. דהא ודאי יומא חד יהא גלותא לישראל, ולא יתיר. הדא הוא דכתיב, ׳נתנני שוממה כל היום דוה׳ (איכה א, יג). ואי לא יתובון, קודשא בריך הוא אמר, ׳הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה׳, בלא זכו ובלא עובדין דכשרן. אבל אסותא חד לכו, השקו הצאן, אשתדלו באורייתא, דאתשקייו מימי אורייתא. ולכו רעו, לאתר דנייחא לאתר טבא וכסופא דאחסנתיכון.
התרגום: פתח ׳ואמר, (בראשית כט)׳הן עוד היום גדול׳ וגו'׳. הפסוק הזה פרשוהו, שכאשר ישראל יתעוררו בתשובה לפני הקב"ה, בזכות התורה ישובו לארץ הקדושה ויתקבצו מן הגלות. שהרי ודאי יום אחד תהיה גלות לישראל, ולא יותר, זהו שכתוב (איכה א) ׳נתנני שממה כל היום דוה׳ - ואם לא ישובו, אומר הקב"ה: ׳הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה׳ - בלי זכות ובלי מעשים כשרים. אבל רפואה אחת יש לי לכם: השקו הצאן, השתדלו בתורה, שתשקו מהמים של התורה, ולכו רעו, למקום של מנוחה, למקום טוב וכסוף של נחלתכם.
מן המפרשים
אור יקר: אמר הן עוד היום גדול עדיין כת החצוני גדול שלא הקטינו אותו בתשובה אלא אדרבה מגדילים כוחו במעשיהם הרעים,
הסולם: פתח ואמר הן וגו': פו"א, הן עוד היום גדול וגו'. מקרא זה העמידו, כשישראל יתעוררו בתשובה לפני הקב"ה, בזכות התורה ישובו לארץ הקדושה, ויתקבצו מן הגלות. כי ודאי יום אחד תהיה גלות לישראל ולא יותר, דהיינו יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: