ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 30: אורו מרוז אמר מלאך הוי - סוד ששים הגבורים וכלי הזין שהפקיד המלך למטרוניתא ונקמת סיסרא › פיסקה 5 (רע ע"א)

כי לא באו לעזרת הוי בגבורים כשיצאו ישראל ממצרים - בזה עתיד הקבה להפרע מהעעכומ ולהתגדל ולהתקדש

ואתחנן · אורו מרוז אמר מלאך הוי - סוד ששים הגבורים וכלי הזין שהפקיד המלך למטרוניתא ונקמת סיסרא · מאמר 30 · פיסקה 5 · דף רע ע"א

לשון הזוהר

׳כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יהו"ה׳, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. ׳לְעֶזְרַת יהו"ה בַּגִּבּוֹרִים׳ - בְּאִינּוּן שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כַּד אִזְדְּמָנוּ קְרָבָא עִם סִיסְרָא. וְדָא מַלְאָךְ, רָזָא דְּכָל דִּינִין וְכָל קְרָבִין דְּמַלְכָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְעַל דָּא ׳אָמַר, מַלְאַךְ יהו"ה׳. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי וְגוֹ'׳ (בראשית מח, טז), וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא. וְדָא זְמִינָא לְמֶהֱוֵי עִלָּאָה וְיַקִּירָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וּבְדָא יִתְרַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְדָא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מֵעַמִּין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לח, כג). אַזְלוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא שְׁכִינְתָּא הָכָא. וַדַּאי צְרִיכִין אֲנָן לְמֶחְזָק טִיבוּ לְאַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא.

תרגום

׳כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'׳ - כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. ׳לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים׳ (שופטים ה, כג) - עִם אוֹתָם שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהִזְדַּמְּנוּ בַּקְּרָב עִם סִיסְרָא. וְהַמַּלְאָךְ הַזֶּה, הַסּוֹד שֶׁל כָּל הַדִּינִים וְהַקְּרָבוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ, וְעַל כֵּן ׳אָמַר מַלְאַךְ ה'׳ - וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי וְגוֹ'׳ (בראשית מח, טז), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. וְזֶה עָתִיד לִהְיוֹת עֶלְיוֹן וְנִכְבָּד לֶעָתִיד לָבֹא, וּבָזֶה יִתְגַּדֵּל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּבָזֶה עָתִיד הקב"ה לְהִפָּרַע מֵהָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לח, כג). הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הִנֵּה הַשְּׁכִינָה כָּאן, וַדַּאי צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַפָּנִים שֶׁל הַשְּׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כי לא באו לעזרת יהו"ה׳, כד נפקו ישראל ממצרים. ׳לעזרת יהו"ה בגבורים׳ - באינון ששים גבורים כד אזדמנו קרבא עם סיסרא. ודא מלאך, רזא דכל דינין וכל קרבין דמלכא ברשותיה. ועל דא ׳אמר, מלאך יהו"ה׳. ודא הוא דכתיב, ׳המלאך הגואל אותי וגו'׳ (בראשית מח, טז), והא אוקמוה חבריא. ודא זמינא למהוי עלאה ויקירא לזמנא דאתי. ובדא יתרבי שמא קדישא. ובדא זמין קודשא בריך הוא לאתפרעא מעמין עבודת כוכבים ומזלות. ועל דא כתיב, ׳והתגדלתי והתקדשתי וגו'׳ (יחזקאל לח, כג). אזלו, עד דמטו לגביה דרבי שמעון. כיון דחמא לון, אמר רבי שמעון, הא שכינתא הכא. ודאי צריכין אנן למחזק טיבו לאנפי שכינתא.

התרגום: ׳כי לא באו לעזרת ה'׳ - כשיצאו ישראל ממצרים. ׳לעזרת ה' בגבורים׳ (שופטים ה, כג) - עם אותם ששים גבורים שהזדמנו בקרב עם סיסרא. והמלאך הזה, הסוד של כל הדינים והקרבות של המלך הם ברשותו, ועל כן ׳אמר מלאך ה'׳ - וזהו שכתוב ׳המלאך הגאל אתי וגו'׳ (בראשית מח, טז), והרי פרשוה החברים. וזה עתיד להיות עליון ונכבד לעתיד לבא, ובזה יתגדל השם הקדוש, ובזה עתיד הקב"ה להפרע מהעמים עובדי כוכבים ומזלות. ועל זה כתוב ׳והתגדלתי והתקדשתי וגו'׳ (יחזקאל לח, כג). הלכו עד שהגיעו אל רבי שמעון. כיון שראה אותם, אמר רבי שמעון, הנה השכינה כאן, ודאי צריכים אנו להחזיק טובה לפנים של השכינה.

מן המפרשים

מקדש מלך: חד במייא פי' נגד הנקמה שעשה בהם הקב"ה לפי שאוזיף ו' מאה רתיכין למצרים ומצרים נידונו במים לכך גם כאן נידונו במים שהם תחת יד ס"מ. ומ"ש וחד באשא היינו נגד הנקמה שעשה בהם שדחקו לישראל והצירו להם לכך גם כאן נידונו באש. אלא ההוא…

אור החמה: ודא זמינא וכו' היינו שתקבל למעלה מג' אלו בסוד הגדולה העליונה בחכמה והתקדשתי מן הבינה קודש קדשים ונודעתי בסוד הדעת דהא ודאי יומא חד וכו' ירצה יום א' דהיינו אלף שנה צריכים לקבל פגם שנעשה בחרבן ואפילו ישובו בתשובה שלמה אין שום…

אור יקר: כי לא באו לעזרת ה׳ בגבורים, עתה שהיו כולם גבורים יונקים מהגבורה והיא לא רצתה עם היות שטבעה בגבורה שהרי עזרה לפרעה אם כן יפרע זו וזה כיון שכוונתה אז ועתה לרעה,

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: