אורו מרוז אמר מלאך הוי
סוד ששים הגבורים וכלי הזין שהפקיד המלך למטרוניתא ונקמת סיסרא
פתח רבי אחא אורו מרוז אמר מלאך הוי - בשעה שהמלך הקדוש מסר ביתו למטרוניתא הפקיד בידה כלי הזין וששים גבורים
פָּתַח רַבִּי אָחָא וְאָמַר, ׳אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה וְגוֹ'׳ (שופטים ה, כג). בּא וּרְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד בַּסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מָסַר אֶת בֵּיתוֹ בִּידֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא, כָּל כְּלֵי הַזַּיִן וְהָרְמָחִים וְהַבַּלִּיסְטְרָאוֹת שֶׁלּוֹ הִפְקִיד בְּיָדֶיהָ, וְכָל אוֹתָם לוֹחֲמֵי הַקְּרָב שֶׁלּוֹ הִפְקִיד עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שיר השירים ג, ז), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּכְשֶׁנִּלְחָם הקב"ה בִּקְרָב, עִם אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים לוֹחֲמֵי הַקְּרָב שֶׁאָמַרְנוּ הוּא נִלְחָם, וְהֵם נִקְרָאִים ׳מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֲחָא וְאָמַר ׳אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה וְגוֹ'׳ (שופטים ה, כג). תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא רָזָא הוּא בְּרָזִין עִלָּאִין. בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא מָסַר בֵּיתֵיהּ בִּידָא דְּמַטְרוֹנִיתָא כָּל זַיְינִין וְרוּמְחִין וּבַלֵיסְטְרָאוֹת דִּילֵיהּ אַפְקִיד בִּידָהָא, וְכָל אִינּוּן מַגִיחֵי קְרָבָא דִּילֵיהּ אַפְקִיד עִמָּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שיר השירים ג, ז), וְהָא אוֹקְמוּהָ. וְכַד אֲגַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קְרָבָא, בְּאִינּוּן גִּבּוֹרִין מַגִיחֵי קְרָבָא דְּקָאָמַרָן אַגָח, וְאִינּוּן אִקְרוּן ׳מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה׳.
מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם עם סיסרא - בשעה שהתנדבו ישראל לגלות הרשם הקדוש בבשרם נלחמה חרב נוקמת נקם ברית
כָּתוּב ׳מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא וְגוֹ'׳ (שופטים ה, כ). וְשָׁנִינוּ, בַּשָּׁעָה הַזּוֹ שֶׁהִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַלּוֹת אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ בִּבְשָׂרָם, אָז זוֹ ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה) כִּנְּסָה אֶת כָּל חֵילוֹתֶיהָ וְכָל כְּלֵי הַזַּיִן וְכָל אוֹתָם לוֹחֲמֵי הַקְּרָב לְהִלָּחֵם בִּקְרָב עִם (נ"א: הַלְּבָנָה) סִיסְרָא. וְהַכּוֹכָבִים הָיוּ שׁוֹפְכִים אֵשׁ מִלְמַעְלָה. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל כּוֹכָב וְכוֹכָב יֵשׁ לוֹ שֵׁם לְבַדּוֹ, וְכֻלָּם נִקְרָאִים בְּשֵׁמוֹת.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא וְגוֹ'׳ (שופטים ה, כ). וּתְנָן, בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּאִתְנְדִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַלָּאָה רְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּבְשָׂרֵהוֹן, כְּדֵין הַאי ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳, כָּנַשׁ כָּל חֵילָא דִּילֵיהּ, וְכָל זַיְינִין, וְכָל אִינּוּן מַגִיחֵי קְרָבָא, לְאַגָּחָא קְרָבָא עִמֵּיהּ (נ"א: דְּסִיהֲרָא) דְּסִיסְרָא. וְכוֹכָבַיָּיא הֲווֹ אוֹשְׁדִין נוּרָא מִלְעֵילָּא. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל כּוֹכָב וְכוֹכָב אִית לֵיהּ שְׁמָא בִּלְחוֹדוֹי, וְכֻלְּהוּ בִּשְׁמָהָן אִקְרוּן.
אמר להם הקבה הזדמנו לנקום נקמת בני - שתי נקמות שש מאות מרכבות ונקמת הבנים, נדונו במים ובאש
אָמַר לָהֶם הקב"ה, הִזְדַּמְּנוּ לִנְקֹם אֶת נִקְמַת בָּנַי. שְׁתֵּי נְקָמוֹת אֲנִי עָתִיד לְהִפָּרַע מֵהֶם. נְקָמָה אַחַת שֶׁל ׳שֵׁשׁ מֵאוֹת׳ מֶרְכָּבוֹת שֶׁהִלְוָה לַשַּׂר הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּצְרִים כְּדֵי לְהִלָּחֵם בִּקְרָב עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם׳ (שמות יד, ז). וּנְקָמָה אַחַת שֶׁל הַבָּנִים שֶׁלִּי, שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם עַד עַכְשָׁו. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִדּוֹנוּ בִּשְׁנֵי דִינִים - אֶחָד בְּמַיִם וְאֶחָד בְּאֵשׁ. בְּמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם׳ (שופטים ה, כא). בְּאֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם׳.
בלשון הזוהר
אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְעַתְּדוּ לְנַקְמָא נוּקְמָא דְּבָנַי. תְּרֵי נוּקְמֵי אֲנָא זַמִּין לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ. חַד נוּקְמָא דְּשִׁית מְאָה רְתִיכִין דְּאוֹזִיף לֵיהּ לְרַבְרְבָא דְּמִצְרָאֵי, בְּגִין לְאַגָחָא קְרָבָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִּיב, ׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם׳ (שמות יד, ז). וְחַד נוּקְמָא דְּבָנַי, דְּעָאקוּ לְהוּ עַד הַשְׁתָּא. וּבְגִין כַּךְ אִתְדָּנוּ בִּתְרֵין דִּינִין, חַד בְּמַיָּיא, וְחַד בְּאֶשָּׁא. בְּמַיָּיא, דִּכְתִּיב, ׳נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם׳ (שופטים ה, כא). בְּאֶשָּׁא, דִּכְתִּיב ׳הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם׳.
ובאותם הכוכבים כוכב אחד שלא בא לנקמה והתקלל לעולמים - שכשמתחיל להאיר בולעים אותו שאר הכוכבים
וּבְאוֹתָם הַכּוֹכָבִים יֵשׁ כּוֹכָב אֶחָד שֶׁלֹּא בָא לְאוֹתָהּ הַנְּקָמָה, וְהִתְקַלֵּל לְעוֹלָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַתְחִיל לְהָאִיר, בָּאִים שְׁאָר הַכּוֹכָבִים וּבוֹלְעִים אוֹתוֹ וְאֶת כָּל סִיעָתוֹ, וְכֻלָּם אוֹבְדִים יַחַד. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה׳ (שופטים ה, כג). וְכִי יֵשׁ רְשׁוּת לְמַלְאָךְ בָּזֶה? אֶלָּא זֶה הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יד, יט). וְזֶה הוּא שֶׁכָּל הַקְּרָבוֹת הֵן שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וּבְאִינּוּן כֹּכָבַיָיא, אִית כֹּכָבָא חַד דְּלָא אָתָא לְהַהוּא נוּקְמָא, וְאִתְלַטְּיָּא לְעָלְמִין, דְּכַד שָׁארֵי לְאַנְהָרָא, אָתָאן שְׁאַר כֹּכָבַיָיא וּבַלְעִין לֵיהּ, וּלְכָל סִיעָתָא דִּילֵיהּ, וְאִתְאֲבִידוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה׳. וְכִי רְשׁוּת אִית לְמַלְאָכָא בְּהַאי. אֶלָּא דָּא הוּא מַלְאָךְ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יד, יט). וְדָא הוּא דְּכָל קְרָבִין דִּילֵיהּ אִינּוּן.
׳כי לא באו לעזרת הוי בגבורים׳ כשיצאו ישראל ממצרים - בזה עתיד הקב"ה להפרע מהעכו"ם ולהתגדל ולהתקדש
׳כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יהו"ה׳ - כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. ׳לְעֶזְרַת יהו"ה בַּגִּבּוֹרִים׳ (שופטים ה, כג) - עִם אוֹתָם שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהִזְדַּמְּנוּ בַּקְּרָב עִם סִיסְרָא. וְהַמַּלְאָךְ הַזֶּה, הַסּוֹד שֶׁל כָּל הַדִּינִים וְהַקְּרָבוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ. וְעַל כֵּן ׳אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה׳. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי וְגוֹ'׳ (בראשית מח, טז), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. וְזֶה עָתִיד לִהְיוֹת עֶלְיוֹן וְנִכְבָּד לֶעָתִיד לָבֹא. וּבָזֶה יִתְגַּדֵּל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּבָזֶה עָתִיד הקב"ה לְהִפָּרַע מֵהָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לח, כג). הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הִנֵּה הַשְּׁכִינָה כָּאן. וַדַּאי צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַפָּנִים שֶׁל הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
׳כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יהו"ה׳ - כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. ׳לְעֶזְרַת יהו"ה בַּגִּבּוֹרִים׳ - בְּאִינּוּן שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כַּד אִזְדְּמָנוּ קְרָבָא עִם סִיסְרָא. וְדָא מַלְאָךְ, רָזָא דְּכָל דִּינִין וְכָל קְרָבִין דְּמַלְכָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְעַל דָּא ׳אָמַר מַלְאַךְ יהו"ה׳. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי וְגוֹ'׳ (בראשית מח, טז), וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא. וְדָא זְמִינָא לְמֶהֱוֵי עִלָּאָה וְיַקִּירָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וּבְדָא יִתְרַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְדָא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מֵעַמִּין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לח, כג). אַזְלוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא שְׁכִינְתָּא הָכָא. וַדַּאי צְרִיכִין אֲנָן לְמֶחְזָק טִיבוּ לְאַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא.
הן עוד היום גדול
סוד שעור הצל וזמן קבוץ הגלויות, ומשל האריה המבקש להזדוג עם נקבתו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.