ממלכת הזוהר › פסוקים › שמות › שמות יב ט

אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי - מה אומר הזוהר על שמות יב ט

הפסוק "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות יב ט) מובא בזוהר ב-6 מקומות. בין הנושאים: אלוה מצרים שה - שריפתו ופיזור עצמותיו בשוק; משיכת השה - שבירת הכתר התחתון שנאחזים בו שאר הכתרים; אל תאכלו ממנו נא צלי אש ראשו על כרעיו - לשבר ולהכניע כל….

הפסוק

אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃

בלי ניקוד: אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. אלוה מצרים שה - שריפתו ופיזור עצמותיו בשוק
    שמות · מאמר 42 (׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים׳ - דון בממש ולא בדימוי) · פיסקה 4 · דף יח ע"א
    אמר רבי אלעזר, אלוה של מצרים שה היה, וצוה הקדוש ברוך הוא לעשות בו שפטים, לשרוף אותו באש, כמה דאת אמר, ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ . כדי שיהא ריחו נודף. ועוד, ׳ראשו על…
  2. משיכת השה - שבירת הכתר התחתון שנאחזים בו שאר הכתרים
    בא · מאמר 8 (׳בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה׳ - סוד לקיחת ושחיטת קרבן הפסח) · פיסקה 2 · דף לט ע"ב
    ׳ויקחו להם איש שה לבית אבות׳ - אמאי, בגין דבזמנא דא אצטריך למיגד ליה. דהא תנינן, במלתא דא אתבר כתרא תתאה, דמתאחדין ביה כל שאר כתרין תתאין. ועל דא פריש משה ואמר, ׳משכו…
  3. אל תאכלו ממנו נא צלי אש ראשו על כרעיו - לשבר ולהכניע כל הבאים מצד הטמאה כפרה אדמה
    פקודי · מאמר 37 (פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא) · פיסקה 1 · דף רלז ע"א
    תא חזי, במצרים, בההוא סטרא דלהון כתיב, ׳אל תאכלו ממנו נא וגו'׳ . ׳צלי אש׳, בגין דיסלק ריחו נודף. ׳ראשו על כרעיו׳, לתברא ליה ולאכפייא ליה, וכדין כל אינון דאתיין מסטריה…
  4. לבסוף דנים אותו באש פסילי אלהיהם תשרפון - אל תאכלו ממנו נא צלי ולא מבשל
    פנחס · מאמר 105 (ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח) · פיסקה 24 · דף רנא ע"ב
    לבתר דיינין ליה בנורא, דכתיב, ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ . אמר קודשא בריך הוא, ׳אל תאכלו ממנו נא׳. דלא יימרון ברעותא ובתיאובתא דדחלנא, אכלין ליה הכי. אלא אתקינו ליה צלי,…
  5. אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל אלא צלי אש - לזרק עצמותיו בשוק בבזיון
    פנחס · מאמר 105 (ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח) · פיסקה 33 · דף רנא ע"א
    בגין דא, ׳אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׳ , למהוי דן באש צלי, ומני לזרקא לגרמיה דיליה בשוקא בבזוי. ובגין דא, ׳ועצם לא תשברו בו׳ .…
  6. צלי אש ולא מבושל - שיהא הדין גלוי וריחו נודף
    תוספות כרך א · מאמר 22 (׳ושחטו הפסח׳ - דין אלהי מצרים, הקדמת בית הכנסת וצבע התכלת) · פיסקה 2 · דף רנו ע"א
    לבתר דיינין ליה בנורא בגין דכתיב ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ - אמר קודשא בריך הוא ׳אל תאכלו ממנו נא׳ , דלא יימרון בתיאובתא דדחלא אכלין ליה, אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל -…