לבסוף דנים אותו באש פסילי אלהיהם תשרפון - אל תאכלו ממנו נא צלי ולא מבשל
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 24 · דף רנא ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר דַּיְינִין לֵיהּ בְּנוּרָא, דִּכְתִּיב, ׳פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳ (דברים ז, כה). אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא׳. דְּלָא יֵימְרוּן בִּרְעוּתָא וּבְתִּיאוּבְתָּא דְּדָחַלְנָא, אַכְלִין לֵיהּ הָכִי. אֶלָּא אַתְקִינוּ לֵיהּ צָלִי, וְלֹא מְבוּשָׁל, דְּאִלוּ מְבוּשָׁל יְהֵא טָמִיר, וְלָא יֶחמוּן לֵיהּ, אֶלָּא תִּקּוּנָא דִּילֵיהּ דְּיֶחֱמוּן לֵיהּ הָכִי מוֹקְדָא בְּנוּרָא, בְּגִין דְּרֵיחֵיהּ נוֹדֵף.
תרגום
לְבַסּוֹף דָּנִים אוֹתוֹ בְּאֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳ (דברים ז, כה) - אָמַר הקב"ה: ׳אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא׳ - שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁבְּרָצוֹן וּבַתַּאֲוָה שֶׁל יִרְאָתֵנוּ אָכְלוּ אוֹתוֹ כָּךְ. אֶלָּא תַּקְּנוּ אוֹתוֹ צָלִי, וְלֹא מְבֻשָּׁל, שֶׁאִם יִהְיֶה מְבֻשָּׁל, יִהְיֶה מֻסְתָּר וְלֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא תִּקּוּנוֹ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ כָּךְ שָׂרוּף בָּאֵשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר דיינין ליה בנורא, דכתיב, ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ (דברים ז, כה). אמר קודשא בריך הוא, ׳אל תאכלו ממנו נא׳. דלא יימרון ברעותא ובתיאובתא דדחלנא, אכלין ליה הכי. אלא אתקינו ליה צלי, ולא מבושל, דאלו מבושל יהא טמיר, ולא יחמון ליה, אלא תקונא דיליה דיחמון ליה הכי מוקדא בנורא, בגין דריחיה נודף.
התרגום: לבסוף דנים אותו באש, שכתוב ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ (דברים ז, כה) - אמר הקב"ה: ׳אל תאכלו ממנו נא׳ - שלא יאמרו שברצון ובתאוה של יראתנו אכלו אותו כך. אלא תקנו אותו צלי, ולא מבשל, שאם יהיה מבשל, יהיה מסתר ולא יראו אותו, אלא תקונו שיראו אותו כך שרוף באש, כדי שיהיה ריחו נודף.
מן המפרשים
קרני אור: דלא יימרון ברעותא דלא יימרון ברעותא כו'. ר"ל דלא יאמרו מצריים בשביל שישראל אוהבין מאד דחלא דלהון, דהיינו האמרא, לכן אוכלין אותו אפי' קודם שנתבשל כל צרכו מחמת חשק ואהבה, לכן צוה הקב"ה אל תאכלו ממנו נא וק"ל. וז"ש 'ברעותא דדחלנא'…
הסולם: לבתר דיינין ליה וכו' : אחר כך דנים אותו באש, שכתוב, פסילי אלהיהם תשרפון באש. אמר הקב"ה אל תאכלו ממנו נא. שלא יאמרו המצרים, שברצון ותשוקה אל אלוה שלנו אוכלים אותו כך, בלתי נצלה כל צרכו, אלא התקינו אותו צלי. ולא מבושל, כי אלו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: