ממלכת הזוהר › פסוקים › קהלת › קהלת יא ו

בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך - מה אומר הזוהר על קהלת יא ו

הפסוק "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים" (קהלת יא ו) מובא בזוהר ב-5 מקומות. בין הנושאים: התראה - שלוחי מעלה כותבים כל מעשה אדם בספר; ׳בבקר זרע את זרעך׳ - עת הכח והעלומים להוליד; ׳אל תנח ידך׳ - להוליד גם בזקנה שלא נדע יכשר.

הפסוק

בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים׃

בלי ניקוד: בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. התראה - שלוחי מעלה כותבים כל מעשה אדם בספר
    וישב · מאמר 17 (׳בבקר זרע את זרעך׳ - חומרת זרע לבטלה ושכר המוליד תמיד) · פיסקה 1 · דף קפח ע"א
    ׳וירע בעיני׳ - יהו"׳ה אשר עשה וימת גם אתו׳. רבי חייא פתח, ׳בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו'׳. תא חזי, כמה אתחזי ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי, ולאזדהרא בעובדוי קמי…
  2. ׳בבקר זרע את זרעך׳ - עת הכח והעלומים להוליד
    וישב · מאמר 17 (׳בבקר זרע את זרעך׳ - חומרת זרע לבטלה ושכר המוליד תמיד) · פיסקה 4 · דף קפח ע"א
    תא חזי, ׳בבקר זרע את זרעך׳, האי קרא אוקמוה. בבקר, דא הוא בזמנא דבר נש אתקיים בחיליה ויהא בעולימו, כדין אשתדל לאולדא בנין באיתתא דחזיא ליה, דכתיב ׳בבקר זרע את זרעך׳.
  3. ׳אל תנח ידך׳ - להוליד גם בזקנה שלא נדע יכשר
    וישב · מאמר 17 (׳בבקר זרע את זרעך׳ - חומרת זרע לבטלה ושכר המוליד תמיד) · פיסקה 7 · דף קפח ע"א
    ובגין כך ׳בבקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך׳, אפילו ביומי דזקנה, דאיהו זמנא דסיב בר נש מה כתיב ׳אל תנח ידך׳ לא ישבוק מלאולדא בהאי עלמא. מאי טעמא, בגין דלא תדע איזה…
  4. ׳זה השלחן אשר לפני ה׳ - שתים עשרה פתות משני צדדים ושמירתן מערוב
    זוהר חדש · מאמר 60 (אחרי בהמשכו - שלש סעדות השבת כנגד שלשה ׳היום׳, ושלחנות האכלוסין שלמעלה) · פיסקה 16
    כל אוכלוסין דלעילא, אית לון דוכתין פרישן בהאי ליליא. וכל חד רב ויקירא בדוכתיה, על כל שאר חילוי, ואינון חיילין ממנן תחות ידוי. מאינון חילוי, מתפרשן תרין עילאין די בהו,…
  5. כפרת המיתה על הכריתות - הרוגי מלכות על מכירת יוסף ושכרם לאחר זמן
    זוהר חדש · מאמר 112 (מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן) · פיסקה 25
    רבי יודאי הוה קמיה דרבי עזריה בר סימאי, אמר ליה, צדיקים דאזדמן לון חובה מאינון כריתות דאורייתא, וחשבי תשובה ומיתו, מיתה מכפרת עלייהו, או לאו. אמר ליה, אין. ולזמנין…