ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 37: פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא

פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא

פקודי · מאמר 37 · 6 פסקאות · מתחיל בדף רלז ע"א

  1. אל תאכלו ממנו נא צלי אש ראשו על כרעיו - לשבר ולהכניע כל הבאים מצד הטמאה כפרה אדמה (רלז ע"א)
    תא חזי, במצרים, בההוא סטרא דלהון כתיב, ׳אל תאכלו ממנו נא וגו'׳ . ׳צלי אש׳, בגין דיסלק ריחו נודף. ׳ראשו על כרעיו׳, לתברא ליה ולאכפייא ליה, וכדין כל אינון דאתיין מסטריה… לדף הפיסקה
  2. כלל ארבע מלכיות היתה פרה - אדמה זו בבל תמימה זו מדי אשר אין בה מום זו יון ולא עלה עליה על זו אדום (רלז ע"א)
    אמר ליה רבי אבא, והא פרה קדישא איהי, דכיא איהי, ואמאי. אמר ליה הכי הוא, והא אוקמוה, כללא דארבע מלכוון הות. פרה, כמה דאת אמר ׳כי כפרה סוררה סרר ישראל׳ . אדומה, דא מלכות… לדף הפיסקה
  3. מי יתן טהור מטמא לא אחד - טהור שיוצא מטמא שהיה טמא ונעשה עפר בשרפה עכשו טהור (רלז ע"ב)
    הא אתמר, דכתיב, ׳מי יתן טהור מטמא לא אחד׳ . ׳מי יתן טהור מטמא׳ - רזא דא, הכי הוא, דדא איהו טהור דנפק מטמא. דהא בקדמיתא טמא, והשתא דאתעביד ביה דינא, ואתייהיב ליקידת אשא… לדף הפיסקה
  4. כל המתעסקים בפרה נטמאים וכשנעשית אפר מטמא הכל עד שנתן עליה מים ואז טהור מטמא (רלז ע"ב)
    ובגין כך, כל אינון דמשתדלי בה, כלהו מסתאבי, דהא הכי הוא ודאי, וכיון דאתעביד אפר, כדין עד דיתכניש ויסתליק מתמן, מסאיב לכלהו, כמה דאת אמר וכבס האוסף וגו' וטמא. אפר, מאי… לדף הפיסקה
  5. מי חטאת כמו לפתח חטאת רבץ - בהתחלה טמא ועכשו טהור וכל צד רוח הטמאה בורח ולא יושב שם (רלז ע"ב)
    ורזא דמלה, דכתיב, ׳מי חטאת, כמה דאת אמר׳ ׳לפתח חטאת רובץ׳. ובגין דאיהי פתח חטאת רובץ ודאי, בקדמיתא כתיב, ׳והוציא אותה אל מחוץ למחנה׳. ובגין כך אתייהיבת לסגן, ולא לכהנא… לדף הפיסקה
  6. מי חטאת מי נדה הכל טמא ורוח הקדש שולטת ורוח הטמאה נכנעת מחוץ למחנה קדוש (רלז ע"ב)
    מי חטאת ודאי, מי נדה, כלא מסאבא. ועל דא שלטא רוח קודשא, ורוח מסאבא אתכפיא, דלא שלטא כלל. ודא הוא דינא דרוח מסאבא, ׳מחוץ למחנה׳. בגין דאיהי רוח מסאבא, דכתיב, ׳והיה מחניך… לדף הפיסקה