ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 37: פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא › פיסקה 2 (רלז ע"א)

כלל ארבע מלכיות היתה פרה - אדמה זו בבל תמימה זו מדי אשר אין בה מום זו יון ולא עלה עליה על זו אדום

פקודי · פרה אדמה תמימה - סוד ארבע המלכיות בפרה האדומה וטהור היוצא מטמא · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, וְהָא פָּרָה קַדִּישָׁא אִיהִי, דַּכְיָא אִיהִי, וַאֲמַאי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא, וְהָא אוּקְמוּהָ, כְּלָלָא דְּאַרְבַּע מַלְכְּוָון הֲוַת. פָּרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ (הושע ד, טז). אֲדוּמָּה, דָּא מַלְכוּת בָּבֶל, דִּכְתִּיב, ׳אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּי דַּהֲבָא׳ (דניאל ב, לח). תְּמִימָה, דָּא מַלְכוּת מָדַי. ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ - דָּא מַלְכוּת יָוָן. (דאינון קריבין לארחי מיהמנותא) ׳אֲשֶׁר לא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל׳, דָּא מַלְכוּת אֱדוֹם, דְּלָא סָלִיק עָלֵיהּ עוֹל. וְרָזָא דְּמִלָּה דָּא, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה מִלִּין אִתְיְיהִיבוּ לְמִדְרָשׁ בַּקְּרָאֵי, כֻּלְּהוּ חַד.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי הַפָּרָה הִיא קְדוֹשָׁה, הִיא טְהוֹרָה, וְלָמָּה? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּלָל שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הָיְתָה פָּרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושעד) ׳כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ - אֲדֻמָּה - זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁכָּתוּב (דניאלב) אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב. תְּמִימָה - זוֹ מַלְכוּת מָדַי. ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ (במדבר יט, ב) - זוֹ מַלְכוּת יָוָן (שֶׁהֵם קְרוֹבִים לדרכי הָאֱמוּנָה). ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁלֹּא ׳עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - וְהַסּוֹד שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁכַּמָּה דְבָרִים נִתְּנוּ לִדְרשׁ בַּכְּתוּבִים - כֻּלָּם אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי אבא, והא פרה קדישא איהי, דכיא איהי, ואמאי. אמר ליה הכי הוא, והא אוקמוה, כללא דארבע מלכוון הות. פרה, כמה דאת אמר ׳כי כפרה סוררה סרר ישראל׳ (הושע ד, טז). אדומה, דא מלכות בבל, דכתיב, ׳אנת הוא רישא די דהבא׳ (דניאל ב, לח). תמימה, דא מלכות מדי. ׳אשר אין בה מום׳ - דא מלכות יון. (דאינון קריבין לארחי מיהמנותא) ׳אשר לא עלה עליה עול׳, דא מלכות אדום, דלא סליק עליה עול. ורזא דמלה דא, אף על גב דכמה מלין אתייהיבו למדרש בקראי, כלהו חד.

התרגום: אמר לו רבי אבא, והרי הפרה היא קדושה, היא טהורה, ולמה? אמר לו, כך הוא, והרי פרשוה, כלל של ארבע מלכיות היתה פרה, כמו שנאמר (הושעד) ׳כי כפרה סררה סרר ישראל׳ - אדמה - זו מלכות בבל, שכתוב (דניאלב) אתה הוא ראש הזהב. תמימה - זו מלכות מדי. ׳אשר אין בה מום׳ (במדבר יט, ב) - זו מלכות יון (שהם קרובים לדרכי האמונה). ׳אשר לא עלה עליה על׳ - זו מלכות אדום, שלא ׳עלה עליה על׳ - והסוד של הדבר הזה, אף על גב שכמה דברים נתנו לדרש בכתובים - כלם אחד.

מן המפרשים

אור החמה: אמר ליה ר' אבא והאי פרה קדישא איהי בבחינת המ' שהיא פרה מן השמאל. הכי הוא ודאי כדקאמרת אלא שהיא בערך התפשטותה והיותה מתלבשת בקליפות דהיינו סוד גלותן של ישראל כאו' גלו לבבל שכינה עמהם וגומר. וז"ש פר"ה השכינה אינה פרה אלא כשישראל…

הסולם: אמר ליה ר' אבא וכו': א"ל ר"א, והרי הפרה הקדושה היא טהורה, ולמה תשוה אותה לעגל ולשה שהמצרים עבדו אליו, ולמה שריפתה תכניע צדדי הטומאה. אמר ליה כך הוא, שפרה רומזת ג"כ על הצד שלהם, והרי העמידוהו שהפרה כלל ד' מלכיות היתה. פרה, היא…

אור יקר: אדומה דא מלכות ככל היינו כשנתלבשה בראש הצלם והיינו קליפה ראשונה ועשה בישראל כמה נקמות בחרבן הבית והיינו אומרו למענכם שלחתי בבלה, תמימה דאי מלכות מדי שם העלה את ישראל מן הגולה והבדילם מעמי הארץ ומן הקליפות והיינו ושמתי כסאי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: